נ.מ של קאי
"גימין בוא נלך לטייל היום בפארק בא לך?" שאלתי בזמן שארגנתי את התיק ללימודים
"כן אפשר" ענה בחיוך
"אוקי נצא אחרי הלימודים בסדר?" שאלתי והוא הנהן
שנינו יצאנו מהחדר והלכנו לכיוון בית הספר
הלכנו לבית ספר של הפנימיה וראינו את החבורה שלנו נמצאת
"היי" אמרנו אני וגימין "היי" הם ענו חזרה
"בא לכם להצטרף אלינו אחרי הלימודים? אנחנו יוצאים לפארק" אמר גימין מחוייך
"אני הבטחתי לטאהיונג שאני יעזור לו עם השיעורים באנגלית, יש לנו בגרות שבוע הבא אם אתה זוכר..
אז לא ממש נוכל לבוא, אבל לכו עם האחרים תהנו" גונקוק ענה עם חיוך מתנצל
"אה, אוקי" גימין אמר ובקולו אפשר היה לשמוע בקולו שהיה מבואס מעט
"לא נורא גימין אל תדאג, יהיה לנו כיף ביחד" אמרתי מחייך והוא חייך חזרה
"טוב אני וגימין הולכים אז נתראה בכיתה" אמרתי
"נתראה" ענו
נ.מ של טאה
נכנסנו לבניין בית הספר וגונגקוק הלך למזכירות להתקשר לאמא שלו ולשאול לשלומה
ואני נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום הרגיל שלי חיד גונקוק. מחכה לשיעור שיתחיל
"היי צוציק לא מתאים לך להגיע בזמן" אמר מישהו שדווקא די זיהיתי את קולו
זה היה צאן, הילד שתמיד מציק לי בבית הספר
"מה?" עניתי בחשש והרמתי את ראשי
"היי צוציק מה אתה לי אה?" הוא אמר טיפה בעצבים
והשפלתי מבט
"סליחה" עניתי בחשש
"היי תפסיק לענות לי מה אתה לא מבין אה, מה?" אמר בכעס ונתן לי בוקס לפנים
"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי בבכי. כשהרגשתי את פעימית ליבי בפנים אז הבנתי שהם התנפחו מעט ויורד לי דם מהאף
"אני רוצה שתפסיק לענות לי, מבין?" אמר כועס ודחף אותי על השולחן
"אם עוד פעם אחת אתה תענה לי אני נשבע לך שאני אפרק לך אתה הצורה מבין אותי?" אמר בזעם
וכשהוא בא להרביץ לי פעם נוספת, הסתרתי את פניי עם הידיים
כששמתי לב שהיד שלו לא הגיע לפנים שלי הסתכלתי וראיתי שמישהו עצר אותו. זה היה גונקוק, הוא הסתכל עלי בהלם, ודאגה וכעס היו על פניו
"אם עוד פעם אחת אתה נוגע בו או מתקרב אליו אפילו מטר אחד אני נשבע לך שאתה לא תלך שנתיים, לא תוכל לאכול ולא שום דבר.אתה תהיה מרותק למיטה זה ברור לך?! גונקוק איים עליו
"תגיד לי מי אתה בכלל אה?" שאל צאן בעצבים
כששחרר את ידו מאחיזתו של גונקוק
"אני חבר שלו, וחסר לך אם תתקרב אליו עוד פעם אחת. כי אם כן, אני נשבע שאני לא אהסס ואהרוג אותך במקום הבנת?!"
"עכשיו תבקש ממנו סליחה ומהר!" הוסיף
"למה שאני יבקש מהחתיכת שמן המגעיל הזה סליחה ובכלל תמה שאני אקשיב לאדיוט כמוך?!" שאל בלעג
מיד כשצאן סיים את המשפט התחלתי לבכות כי תמיד זה היה ככה, שהמראה שלי מאוד חשוב לי והנושא הזה רגיש אצלי נורא.
שמתי לב שגונקוק הסתכל עליי ואז אחרי כמה שניות הוא החזיר את מבטו לצאן והתחיל להרביץ לו מכות רצח וגם צאן לא
ואני לא ידעתי מה לעשות באותו רגע , אז פשוט ברחתי מהכיתה בריצה כשאני בוכה
כשיצאתי מהכיתה בריצה ראיתי את גימין, קאי, נאמגון וגין אחי הגדול בדרכם לכיתה
ולא עצרתי לידם.
אני פשוט רצתי בבכי והם ראו את זה
לאחר כמה שניות הגיע הצילצול לשיעור אבל זה לא שינה לי כלום המשכתי לרוץ
"היי טאהיונג מה קרה?" שאל גימין בדאגה רבה שהיה החבר הכי טוב שלי
אני פשוט לא עניתי רק רצתי כשאני כולי בדמעות
YOU ARE READING
סיפור אהבה של ויקוק
Romanceטאהיונג בן 17 וחצי, הוא לומד בבית ספר בפנימיה והיה לו עבר קשה מאוד בגלל אביו. אימו נפטרה ועכשיו הוא נמצא לבד בעולם חוץ מאחותו הקטנה ואחיו הגדול ויש לו יחסית חיים די טובים מאשר מה שהיה לו בעבר אך מה קורה כאשר מישהו חדש נכנס לתמונה? אם כל הדברים שקורי...
