סיפור אהבה של ויקוק

פרק 6

נ.מ של גין
סיימנו כל החבורה את הלימודים, רק אני ונאמגון נשארנו כי נגזר עלינו להיות בריתוק
"אני לא מאמין שאני נכנס לריתוק" אמרתי ברוגז
"בינינו הגיע לנו" אמר נאמגון תוך כדי שהתיישב על הריצפה
"מה נעשה?" שאלתי מתיישב גם
"אולי נכיר אחד את השני טוב יותר?" שאל נאמגון ברוך
"אמ כן אפשר" אמרתי
"אוקי, אז אמ אני נאמגון כמו שאתה כבר יודע" אמרתי בגיחוך
"ואני בן 20, בן כמה אתה?" הוספתי בשאלה
"מה? אתה בן 20?" שאלתי בצעקה קטנה
"כן" אמר בצחקוק
"חשבתי שאתה בן 19 כמוני" אמרתי
"אז לא אני בן 20" אמר בחיוך
"אז אתה בן 19?" הוסיף "אמ כן אני בן 19 וחצי" עניתי
"ומה אתה אוהב לעשות?" שאל
"אמ אני אוהב לבשל תאמת, אבל אני לא ממש בשלן די טוב" אמרתי בגיחוך
"ואתה, מה אתה אוהב לעשות?" שאלתי
"אני אוהב לשיר ולרקוד, מאז שהייתי קטן הייתי שר ורוקד והייתי די טוב בזה"
"החלום שלי זה שיהיה לי להקת בנים שמופיע על במות" הוספתי בחיו
"וואו זה ממש יפה" אמרתי
"תאמת גם אני אוהב לשיר ולרקוד ואני תמיד הייתי רוקד ושר, הייתי טוב בשירה אבל לא כל כך בריקוד" הוספתי
"תגיד איך אתה ואח שלך הגעתם לפנימיה? שאל
"עזוב סיפור ארוך" אמרתי ודמעה זלגה על פניי
"לא אני לא יעזוב את זה, למה אתה בוכה?" שאל בדאגה
"סתם, זה כואב מה שקרה" אמרתי ומחיתי את הדמעה
"ומה קרה?" שאל
"בבקשה ממך נאמגון, אני לא רוצה להיכנס לזה שוב" אמרתי בתקווה שיבין
"אוקי מצטער" אמר והשפיל את ראשו
"היי היי זה בסדר, ותאמת אני חושב שאני צריך לפרוק אז אני אשמח לספר אם אתה רוצה" אמרתי בחיוך עצוב
"אוקי אתה מוזמן" אמר וחייך
"טוב, אז לפני שנולדתי אבא שלי היה מכה את אמא שלי כל הזמן והוא היה נוהג בה באלימות"
"אחרי שהוא אנס אותה בפעם הראשונה היא גילתה שהייתה בהיריון שלי והיא פחדה נורא שהוא יעשה לי משהו, אז היא עשתה הכל כדי להסתיר את ההריון ממנו ואיכשהו היא הצליחה."
"כשנולדתי היא ישר שלחה אותי למערכת החיוך שיטפלו בי כי היא לא יכלה לעשות את זה.
ובכל הזמן הזה ששנאתי אותה וחשבתי שהיא נטשה אותי, הוא היה מכה אותה כל כך חזק ואונס אותה כל פעם מחדש"
"כשהוא גילה על ההריון שלי הוא נהיה יותר אכזרי ממה שהיה פעם"
"כשהכרתי את טאהיונג לא ידעתי שהוא אחי הקטן, אבל כשראינו שלשנינו יש תמונה של ההורים שלנו וחפץ קטן בדיוק אותו דבר שאמא שלי השאירה לנו לשנינו אז הבנתי שהוא אח שלי הקטן, והוא סיפר לי הכל"
"אני לא ידעתי בכלל על המצב שהיה בבית.
"הוא סיפר לי שאבא שלנו זרק אותו בגיל 13 מהבית רק בגלל שטאהיונג הבין שהוא נמשך לבנים ושהוא גיי.
הוא סיפר גם שיש לנו אחות קטנה ושעד עכשיו היא נשארה שם סובלת.
היא לא יכלה להתלונן במשטרה כי הוא איים על אמא שלי שהוא יפגע בהם.
הוא סיפר גם שבבית מרוב שאבא שלי היה אונס את אמא שלי והיא הייתה מתנגדת, הוא רצח אותה מול העיניים של אחותי הקטנה.
והוא רק צחק בפנים שלה כשהידיים שלו מלאות דם."
"אני כל כך מצטער שלא הייתי שם כדי להגן עליהם." אמרתי בבכי
"אני כל כך רוצה להתלונן עליו ולהביא את אחותי הקטנה לפה לפנימיה, אני לא מכיר איתה בכלל, אני לא יודע איך היא נראית או בת כמה היא."
"אני לא יודע וזה כואב לי כל כך" אמרתי ובכיתי
"וואו זה נשמע שהם עברו כל כך הרבה, אני מצטער" אמר
"זה בסדר, אני כבר השלמתי עם המצב הזה  לצערי הרב, אני מקווה רק שמארי בסדר." אמרתי ומחיתי את הדמעות
"אל תדאג היא תהיה בסדר. אבא שלך ייתפס והיא תבוא לפה לפנימיה ותהיה איתך ועם טאהיונג" אמר ברוך
"אני אופטימי כמה שאני יכול להיות" אמרתי בחיוך
"טוב אז אני כבר סיפרתי למה אני פה, למה אתה פה?" שאלתי
"אני פה כי אמא שלי נפטרה כשהייתי קטן, וכי אבא שלי זרק אותי מהבית בגיל 14" אמר
"מה, למה הוא זרק אותך מהבית?" שאלתי המום
"מאותה הסיבה שאבא שלך זרג את טאהיונג מהבית" ענה
"אתה גיי?" שאלתי
"כן, למה זה מפריע לך?" שאל
"לא, ממש לא אני בעצמי גיי אל תדאג" אמרתי בחיוך והוא חייך חזרה
אחרי כמה זמן סיימנו את הריתוק וחזרנו לפנימיה, לחדר שלנו.