ממשיך להסתכל על הנוף ודפיקות בדלת שנשמעו לאוזני.
הלכתי לבדוק מי האורחים, שפתחתי טיילור עמדה מעבר. "את לא ישנה?" שאלתי אותה ודי בטוח שהיא עייפה.
"רק רציתי להגיד תודה." מודה בפניי ומראה לה שהכל בסדר ואין לה מה לבקש תודה, כרגיל.
שתראה את זה נטו טובה ממני ועזרה בשביל שלא תיתקע בחוץ על אף שהייתה יכולה להעיר את ההורים שלה.
נ.מ טיילור
הייתי מולו כה קטנה שפתח את הדלת והביט בי ששמחה טיפה עלתה בפניו.
הלכתי בחזרה לסוויטה אחרי שהווארד סגר את הדלת ונשכבתי על המיטה.
אין לי מה לחשוב חוץ מללכת לישון ולקום ליום חדש ופשוט לחזור הביתה, אני עוצמת את עיני מנסה לישון אבל לא מצליחה להרדם כמו שתכננתי.
השיעמום שגבר אצלי גרם לי לעשות שטות ענקית שאני עומדת להתחרט עליה.
אני קמה מדליקה את האור ומפעילה את השירים עד שהווליום כבר בסוף היכולת שלו.
לוקחת שתייה מהמקרר הקטן בצד מתחילה לשתות ולהתפרע כמו פסיכית ופעם ראשונה שאי פעם שתיתי משקה חריף ששרף לי בגרון.
קופצת על המיטה מבלגנת אותה מהקפיצות שלי וצועקת צעקת בילוי וחולצתי פתוחה שחושפת את החזה שלי.
מנסה כמה שיותר להוציא אנרגיות כדי להיות עייפה.
הדלת נפתחה והווארד נכנס לחדר לבדוק מה הרעש של המוסיקה שמתנגן בפול ווליום באמצע הלילה.
הוא הסתכל עליי בצורה מוזרה, כיבה את המוסיקה ותפס אותי.
"מה עובר עלייך, תרגעי." הוא תופס אותי ומרגיע אותי אבל האנרגיות משתלטות עליי.
"שחרר!" ממשיכה לקפוץ ולצעוק בכל הסוויטה למרות שהוא כיבה את המוסיקה.
עד שהתעייפתי ונשכבתי שוב על המיטה, ריח נורא מהפה שלי וכולי מזיעה.
הוא מרים אותי
"היי מה אתה עושה?" בלי כוונה אני בועטת בו ומנסה לצאת מידיו החזקות.
הוא מכניס אותי לאמבטיה ופותח את המים שלוקח את הדוש ומכוון על פניי.
"תתעוררי!" הוא אומר ומרטיב את כולי עם הזרם מים שכיוון עליי כשאני שוכבת על האמבטיה לא מבינה למה השתגעתי ככה.
אבל זאת לא סיבה לקחת אותי לאמבטיה ולהרטיב אותי.
"תשארי כאן." הוא הלך וחזר כמה דקות אחרי עם בגדים חדשים בידו.
"תלבשי את זה" הוא השאיר על כיור האמבטיה יצא ותלה על מתלה הדלת מגבת שאתנגב איתה.
אני מורידה את הבגדים ממני מתקדמת למראה עירומה והאיפור שעל פניי נהרס וירד, מתרגזת עליו כל כך.
לבשתי את הבגדים ויצאתי שהמגבת על ראשי
"למה זה היה טוב?" הוא היה בחדר וצעקתי לו כדי להבין באמת למה זה היה טוב עכשיו.
"אז תעני לי קודם את, למה זה היה טוב להפעיל מוסיקה באמצע הלילה." הוא התקרב לקבל ממני תשובה שתסביר לו את המצב.
השפלתי את המבט למטה כתוצאה שאין לי שום תשובה לתת לו בנוגע לזה.
"כמו שידעתי." הוא התגאה בזה, ממש אדון יודע הכל.
לא מהססת ומתחילה לדחוף אותו.
החיוך שלו כל כך מעצבן עכשיו בזה שהוא גאוותן מידי, אני סוטרת בגופו החטוב כך שוב ושוב.
"תפסיקי!" הוא תופס אותי ולא משאיר לי שום שימוש בכוח.
"אוף אני אהרוג אותך!" מתפרעת ומשתחררת מידו
פתאום הוא נעמד והסתכל אליי במבט מתכנן ערמומי ושלף מהגב נשק.
"קחי, תעשי את זה." הוא הושיט את הנשק כשהידית וההדק בכיוון שלי.
אני מסתכלת על האקדח הזה שהוא עדיין מושיט ומעודד אותי לבצע את האיום שיצא לי מהפה.
"נו." הוא מחכה כשאני עדיין נעמדת ולא מתכוונת לעשות כלום.
אני מסתובבת לכיוון המיטה ונשענת.
"לילה טוב אדון הווארד." רמזתי לו לצאת מהחדר כדי ברצוני לנוח כרגע.
"אהבתי את תרגיל ההתחמקות שלך." כיבה את האורות לפני שיצא מהסוויטה.
צחקתי ציחקוק מתגלגל ועדין על היום הזה המביך הזה
ועצמתי עיני שאני כבר חצי רדומה.
•נ.מ הווארד
אני בחדר מתיישב על הכורסא הלבנה מול הטלוויזיה צריך להרים שיחת טלפון.
אני מכניס את ידי לכיס ולא מרגיש אותו שם, בודק בכל מקום אפשרי.
יכול להיות שכחתי בסוויטה של טיילור? שאלתי את עצמי ממשיך לחפש.
יצאתי מחדרי לסוויטה שלה פותח בעדינות את הדלת כדי להציץ ושם לב שהיא כבר נרדמה.
אני נכנס בהליכה שקטה שלא אעיר אותה ושכחתי את הטלפון על השידה שהיה מתחת לטלוויזיה שהלכתי להביא לה בגדים מהארון שנמצא ליד.
לקחתי את הטלפון הכנסתי לכיס והמזג אוויר היה קר, בעיקר בקומה שלנו שנמצא קומה לפני האחרונה.
היא נשכבה מעל השמיכה, התקרבתי אליה וכיסיתי אותה.
הסתכלתי על יופיה ויצאתי חזרה לחדר שלי באיטיות.
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
