שבוע שלם לאחר שהווארד לא היה בבית, בחילות עלו בתוכי כבר לא מסוגלת להתאפק, הסחרחורות שלי התחזקו.
הקאתי כבר כמה פעמים על הבוקר והכאבים בבטן באים והולכים.
ירדתי למטה לריקי והחלטתי להגיד לה
"ריקי, יש לי כאבי בטן ואני מקיאה מהבוקר." סיפרתי
"קומי, בואי נלך לבית החולים" היא לקחה את ידי ועלתה איתי כדי לעזור לי להתלבש.
לאחר מכן יצאנו לכיוון האוטו, היא התקשרה לרופא שכנראה מכיר אותה.
נכנסנו לאוטו וריקי החליטה לנהוג, כי לא יכולתי לנהוג במצבי.
נסענו לבית החולים והגענו למחלקה רפואה דחופה.
"ריקי?" שאל הרופא עם רשימה בידו.
"אני פה" היא נענתה לקריאתו
והוא דאג שאחות תטפל ותברר את העניין שלי.
היא הובילה אותי לחדר.
"טיילור מאר'ץ" האחות בדקה את שמי, ונשכבתי על המיטה הרפואית.
"תרימי את החולצה בבקשה" היא אמרה לי ועשיתי כדברו.
היא בדקה את בטני עם מכשיר הרנטגן ולא היה מופתע כלל.
"אני חושבת שמגיע לך מזל טוב, את בהריון." הוא אמר לי אבל חששתי.
שיתאנו מחדר הבדיקות האחות קראה לריקי.
"את אמא שלה?" היא שאלה
"לא, אני קרובת משפחה" ענתה לה.
"אוקי תראי, טיילור בתחילת הריון, היא צריכה לנוח בלי לרוץ בלי לקפוץ ובלי להתאמץ, תצטרכי להשגיח עליה." ביקשה ועידכנה אותה.
"או.. אוקי" ריקי הייתה מבולבלת ומילמלה אבל היא הייתה שמחה.
היא התקרבה אלי ואחזה בידי בעודנו מתקדמות לאט לאט לכיוון היציאה.
"זה של הווארד מה שיש לך בבטן, נכון?" היא שאלה אותי בעדינות.
"כן, זה של הווארד" אמרתי לה ועלו דמעות בעיניי.
ריקי חיבקה אותי ותמכה בי למרות הפחד שעלה בי.
"הכל יהיה בסדר" היא הבטיחה.
נכנסנו לרכב בדרכנו ממשיכות חזרה הביתה, הייתי כל כך מותשת עם מחשבות על אם לספר להווארד או לא.
שהגענו לבית עליתי להתקלח לשטוף את גופי, שמתי פיג'מה לאחר שסיימתי ונשכבתי על המיטה עם ראש מלא מחשבות.
לפתע שמעתי צרחה מוכרת בבית.
הווארד צרח את כאבו התרוממתי בבהלה וירדתי בריצה לסלון.
ראיתי אותו שוכב על הריצפה מלא בדם סובל ומחזיק את החזה, הוא נפגע שם.
רצתי ונפלתי על ברכיי והחזקתי אותו
"אני פה בייבי" אמרתי לו מתחילה לדמוע דמעות אין סופיות שמרטיבות את פניי.
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
