אהבת פשע

פרק 2

הגעתי והוא כבר חיכה לי מחוץ לרכב.

הבטתי בו כשחיוך חושף את שיניו הלבנות שהוא נושך את השפתיים תוך כדי שהוא מסתכל עליי.
התקרבתי אליו הוא פתח לי את הדלת של הרכב ואת האמת שהוא הפתיע אותי.

אוקי, חמוד. אמרתי לעצמי והוחמאתי.

"איך עבר עלייך היום?" פתאום שאל אותי והתעניין.

"עבר די בסדר." עניתי לו ולא יותר מזה.

כל הדרך באוטו השתיקה נמשכה ולא הבנתי לאן הוא לוקח אותי ולמה הוא שקט כל כך, כאילו מרוכז מידי בכביש."לאן נוסעים?" העזתי לשאול מסקרנות.

"סוד." אמר כשהוא סיבב את את הראש אליי וחייך.

לא הגבתי, זה כבר היה נראה לי קצת מוזר האמת
חשדתי, כבר הרגשתי שלא נוח לי.

•נ.מ שטיין

אם לומר את האמת
היא כל כך יפה, יש לה יופי מיוחד שאי אפשר למצוא במקום אחר.
עם כל האיפוק אני מת להיזרק עליה בנשיקה שתגרום לה לשתוק גם עוד שנתיים
אבל כרגע אני לא אחשוב על זה
זה עלול רק להחמיר את המצב שלי.

שמתי לב שהיא לא חייכנית כל כך
וגם טיפה משחקת אותה קשה אבל אני ארכך אותה.

"היי, תזהרי שלא תעשי לי התקף לב" זרקתי לה בציחקוק קטן כדי לעורר שיחה והיא גיחכה.
אוקי הבנתי

'תזכור שטיין, אתה לא מחפש להתאהב בה. רק לקחת אותה לארוחה ולסיים איתה את החשבון שהיא חייבת לי לגבי הטרמפ.'
אמרתי לעצמי עמוק בתוך תוכי.

•נ.מ טיילור

כבר 20 דקות אחרי הנסיעה הגענו סוף סוף למסעדה.
מסעדה גדולה, והחנייה שלה מפוצצת במכוניות יוקרה, עדיין לא התלהבתי כל כך.

אני לא סובלת יוקרה אלה חיים משעממים מידי.

נכנסנו למסעדה ושטיין הזיז בשבילי את הכסא כדי לתת לי לשבת בנוח, הוא התיישב מולי עם החיוך הגדול שכרגע מרוח לו על כל הפרצוף.

הוא הרים את היד ובשניה הגישו לנו תפריטים שהצצתי לתוך התפריט כל מנה עלתה לפחות בסביבות האלף דולר.

אני בהלם מהמחירים הלא הגיוניים האלה מצד אחד לא היה לי נעים, מצד שני אני עומדת לבזבז אותו ממש.

שטיין הזמין כמה מנות שלא ציפיתי שיזמין, ובקבוק שמפנייה.

"אני לא שותה דברים כאלה" הודתי לו.