אחרי כמה שניות קיבלתי צלצול, אני קם לכיוון המיטה ומסובב את הטלפון וקולט את המספר של טיילור מחייגת אלי חזרה.
"הווארד? קרה משהו?" טוב לשמוע את קולה.
"אנחנו צריכים להפגש עוד שעתיים." הייתי חייב.
"למה..?"
"את כבר תדעי, בלי יותר מידי שאלות." חסכתי ממנה את הפרטים.
• נ.מ טיילור
הווארד קבע להיפגש איתי בעוד שעתיים בגן הענקי צמוד למועדון שלו.
הסכמתי כי אחרי הכל אני לא מסוגלת לסרב לו.
קמתי מהמיטה והלכתי לשטוף פנים לצחצח שיניים להתקלח ולהתלבש.
התאפרתי והתזתי על גופי בושם, מכסה את סימני החבלות עם תחבושות.
לבושה חשוף שחור ונעלי עקב שחורות.
הלכתי טיפה לראות טלוויזיה בזמן שנשאר לי מוכנה ומאורגנת, בשעה הנכונה יצאתי לכיוון האוטו ונסעתי.
הגעתי לפארק מתיישבת באחד הספסלים מול האגם הברווזים.
כבר הסתכלתי על הווארד מרחוק שמתקרב אליי מכיוון מהמועדון שלו.
הוא מתיישב צמוד אלי שםניו מול האגם כמוני ומושיט אלי ארטיק שאני דווקא אוהבת.
"תודה..." חייכתי אליו והוא חייך אליי בחזרה
"אז איך את מרגישה?" הסתקרן וכרגיל אני נראת סובלת הוא היה צריך לשים לב לזה.
"בסדר" עניתי לו בקולי היבש מנסה להיות לא אכפתית ופותחת את השקית ארטיק וטועמת.
"תראי טיילור." הוא התחיל בזה.
"התרחקתי כי את חשובה לי." הוא הודה ולא כל כך הייתי מבינה מדוע.
"אני תמיד פה בשבילך, הגב שלך והמלאך ששומר עלייך."
שהווארד אמר לי את זה.
הלב שלי הפך למשהו שהוא לא היה.
הוא הצליח לעשות מה ששטיין לא הצליח.
להכנס לי ללב, אבל מפחדת שזה לא הדדי.
חיבקתי אותו, רק בשביל להרגיש את החום גוף שלו והלב הטוב שלו שבזכותו אני עדיין חיה.
"תודה שאתה קיים." לוחשת באוזניו מתוך החיבוק ועיני נעצומות מתרכזת בריח שלו.
הוא ליטף את שיערי, והרמתי את ראשי להסתכל עליו.
"אני סולחת לך." אומרת מזילה דמעות קטנות מעיני כשהוא מנגב לי אותן.
התחבקנו שוב, הרגשתי הכי בטוחה שיש איתו.
והתפללתי שינשק אותי עם שפתיו המגרות.
למרות שזה מוקדם מידי, הכל רק התחיל.
"נלך אליי?" הוא שאל והסתכל אליי לפני שהינהנתי לו שכן.
הוא הביא את הרכב שלו ונסענו ישר לבית שלו, שאני מקדימה יושבת ומחייכת אליו.
שמה שירים ברקע צורחת אותם והוא זורם איתי בזה.
הצחוקים איתו, זה מה שאני אוהבת.
שהוא נוכח על מלא בחיים שלי מה שהרבה לא הצליחו לעשות.
מלא שלא הצליחו להראות לי את הגבריות שלהם, והווארד היחידי שהצליח.
ואנחנו מגיעים לבית הענקי שלו, אנשיו פותחים את הדלת לכבודנו ונותנים לנו את הכבוד להכנס לאחוזה בלי טיפת מאמץ.
מוזיקה קלאסית רגועה ונמוכה התנגנה ברקע בידו מוחזקת כוס שמפנייה לבנה והציע למזוג לי גם.
שנינו עמדנו במרפסת הגדולה מול הנוף העצום שהופיע מול אחוזה שלו, הנוף היפיפיה מול הים הסוער ואורות צהובים שמאירים את כל השטח.
"הווארד." קראתי בשמו מתכוונת לשאול שאלה.
"מה?" הוא מפנה את מבטו אליי, ורוח שגורם לשיערו להתנופף אחורה, נעמד עצום עם גופו הגברי והחולצה המכופתרת.
"איפה היית בעבר." הבטחתי לא לדחוף את האף שזה כבר השאיר אותי ללא איפוק.
הוא החזיר את מבטו אל הנוף, לוקח שלוק קטן מהכוס וזורק חיוך קטן שנעלם ישר אחרי שנייה.
"הייתי בכלא"
"נקמתי את המוות של אמא שלי." הוא סיפר את העבר שגרם לי להשאר בלי מילים.
"החיים זה גלגל טיילור, יום אחד הוא יפה, יום שני כבר מתגלגל על עצמו והופך לרע."
הוא זז צעד אחד קדימה שפך את השמפנייה בהפיכה של הכוס וזרק אותה לכיוון הנוף.
"לא סתם בניתי את האחוזה שלי מול הנוף הזה."
הוא הוסיף כשאני ממשיכה להקשיב אף שכבר כואב לי לשמוע.
אני מסמנת עם פניי מדוע, מה הנוף הזה בשבילו..
"שם ממול, האבא הכלב הזה רצח את אמא שלי."
"אז בכל פעם שאני חושש ממשהו הכי קטן, אני מביט למוות בעיניים ונזכר שלא יכול להיות גרוע יותר."
כאן הבנתי שהוא רצח את אבא שלו, ובגלל זה הוא היה בכלא.
התקרבתי וחיבקתי את גופו לאחר שאני מלפפת את ידיי מסביב הצוואר שלו.
כל הסבל שהוא עבר.
כל מה שהוא עבר נוראי רק מלשמוע, אם אני הייתי בנעליים שלו אני לא הייתי שורדת את זה.
עכשיו שאני יודעת עליו, למדתי להעריץ אותו.
...
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
