באמצע הלילה הוא צץ מולי מביא לי פתק לבן עליו רשום המספר שלו, החיוך שעל פניו שראה אותי גרם לי לחייך אליו בחזרה כמו טיפשה.
"למה את בחות עכשיו?" התעניין
"אין לי מפתח." הוא הסתכל עליי מגחך מגרד את הלסת התחתונה שלו.
הייתי צריכה להעיר את ההורים שלי שיפתחו שאוכל להכנס, לא מה שרציתי שיקרה.
"צריכה עזרה?" שאל וסירבתי אבל כן חמוד מצידו לעזור לי.
הוא תפס בידי
"סמכי עליי" הוא זרק ולא היה לי מה לסמוך עליו לא מכירה אותו כל כך חוץ מפעמיים הכי מביכות שהיו לי בחיים.
טוב לא יכול להיות גרוע יותר, נכנסת איתו לרכב והוא מגיע להוטל סטאר, מלון הכוכבים הידוע בעיר.
"מה.." מנסה לנחש.
נשארתי בקכב שהוא יצא מתקדפ לכיווני ופותח כדי להניח לי לצאת בנוח.
הוא תפס שוב בידי טיפה בחוזקה אבל שתקתי, לא זרקתי לו שום הערה.
"ברוך שובך אדוני." בירכו אותו על שובו, זאת אומרת שהוא לא היה באיזור לזמן מה.
התעסקתי בשלי בכל זאת לא אוהבת לדחוף את האף
"תביא פה לבחורה חדר שתישן פה הלילה." הוא דאג לי במלון הזה, אבל נזכרת שאין לי שום כסף לשלם כרגע על המלון ובין הדיבורים בעיר שהוא הכי יקר גם כשזה רק ללילה אחד.
"ממ הווארד?" אני בועטת בעיטות קטנות ועדינות לרגלו ולוחשת שיסתכל אליי.
"מה?" הוא מסובב את פניו אליי.
"אין לי כסף כרגע לשלם." הובכתי, והוא השמיע צחוק דק וקטן החוצפן הזה.
"גם לא הייתי נותן לך לשלם, זה עליי." הוא הודיע לי ולא הייתי מוכנה.
הסתובבתי לכיוון היציאה באה ללכת אך ידו תפס בידי
"איפה תלכי נסיכה?" הוא שאל ומשך אותי.
"זה בסדר אין לך מה לחשוש אני דואג לזה." הוא הרגיע ודאג שיהיה לי מקום לישון.
מודה על זה אבל אני אסתום כמו שאני מעדיפה תמיד.
האדם שפנה אליו הווארד הוביל אותנו לדלפק בו הוציא זוג מפתחות.
"קח אדוני" הניח בידו של הווארד ושום מילת תודה לא יצאה מפיו.
נכנסו לאחד המעליות ושיצאנו המסדרון לבן חלק והריצפה נוצצת מהניקיון.
קומה שקטה ללא רעש כאילו שום בם אדם לא נכנס לקומה הזאת.
הווארד פתח את דלת החדר כשנכנסנו הבחנתי בחדר שהוא סוויטה ומבחות מתגלה נוף מקסים לים.
"שיהיה לך לילה טוב." הוא איחל לפני שיצא מהחדר.
"אני דלת ליד אם את צריכה משהו." טוב לדעת למרות שאני לא אצטרך כלום ממנו בזמן הקרוב.
הווארד יצא והשאיר אותי לבד משחררת מידי את התיק שנופל ישר לריצפה יוצאת למרפסת ובוהה בנוף שמולי.
• נ.מ הווארד
נכנסתי לחדר שלי חדר ליד הסוויטה של טיילור.
נכנסתי למרפסת הוצאתי מכיס המכנס קופסאת סיגריות בנוסף לוקח את המצית מדליק ומעשן.
אני נשען עם ידי על המעקה מתכופף ומביט לעבר הים שמולי והרוח שנושבת לתוך פניי ומעיפה את שיערי אחורה.
התגעגעתי לעיר הזאת, הייתי תקופה ארוכה בכלא.
סבלתי בלי שום אושר בתוך כי בפנים אין שום נחמה או שמחה שנמצאת.
כשהייתי בן שבע לפחות אבא שלי האפס הזה התעלל בי ובאמא שלי.
אבא שלי הוא הבן אדם הכי אפס והכי מסוכן שאני מכיר, מאבא הפך לאויב הכי גדול שלי.
הוא פיצץ אותי מכות בשביל הכיף כשהיה לו משעמם וחיפש לריב, הוא שרף את אמא שלי וגרם לה לכוויות רק כי היא זרקה מילה לא במקום.
הבן אדם הזה שנקרא אבא שלי גרם לה לבכות כל פעם מחדש וגרם לה לסבול כאילו היא שק חבטות.
היה בוגד בה ושוכב עם כל חשפנית שהייתה זורקת את עצמה עליו אבל אישה כמו אמא שלי הוא לא היה מוצא לעולם.
נאמנה לאחד שלה.
אני מאחל לעצמי אישה כמו אמא שלי אבל אני יודע שאני אחד לאחד אבא שלי.
לא מכה נשים אבל כן חרא בקטע הזוגי.
אבא שלי הוא היה חתיכת פחדן שמסתובב עם עשרות מאבטחים עליו כי הוא יודע שהוא יחוסל בשנייה שהוא יהיה לבד.
לבסוך שהוא ראה שאני גודל וידע שאני עומד להחזיר לו כל מה שהוא עשה הוא רצח את אמא שלי מול העיניים שלי.
אני נשבעתי מעל הקבר שלה שיום יבוא הוא יהיה הבעיה הראשונה שלי מכל הבעיות בעולם.
אמא שלי אמיליה הייתה אישה יפיפיה שעיניה נגעו בכל דבר שהיא הסתכלה, מושלמת ברמה מטורפת.
האופי הטוב, הצחוק המהפנט שגורם לבן אדם להיות רגוע.
החיוך על פניה גרמו לי אושר. אישה מלאת כוח ביטחון ורצון.
עד שהיא התאהבה באפס הזה שאני מתבייש לקרוא לו אבא.
וכשהיא ניסתה להתחיל לדאוג לעצמה ולהתקדם בחיים.
הוא רצח אותה מול העיניים שלי ובעט אותי מהבית.
אבל לבסוף עשיתי את זה וחיסלתי אותו, זה לא היה חיסול מהיר וחלק.
זה היה החיסול הכי איטי שגרם לו להרגיש בגיהנום עד הרגע האחרון שלו.
ובגלל זה ישבתי בכלא.
לא נמצאו ריאיות למעשים שלי וכך שוחררתי לפני חמש שנים שישבתי רק שנתיים.
אני יודע שמסע נקמה זה לא מה שאמא שלי הייתה רוצה.
אבל בכל זאת עשיתי את זה כי היא הדבר הכי חשוב שהיה לי בחיים.
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
