נכנסתי להתקלח והיה לי קשה לזוז בגלל הפצעים והצלקות, הייתי מטושטשת.
יצאתי מהמקלחת התלבשתי ושמתי בושם כדי להריח טוב הרחתי לרגע ריח כל כך טוב שלא יכולתי להתאפק ואני מתכוונת ריח של אוכל מתבשל, ירדתי למטבח וראיתי את שטיין עומד במטבח ומבשל, הייתי בהלם.
הוא נתן לי לטעום חתיכה שהוא בישל על המחבת,"טעם גן עדן" הוא קרא לזה וציחקק צחוק שחשף את הגומות היפות שעל לחייו.
"וואי אתה מבשל טוב" אמרתי כולי מופתעת את האמת מהאוכל הטעים שהוא בישל ולא חשבתי שהוא יודע.
"קיבלתי את הגנים של אמא שלי" אמר מצחקק.
"מה איתה באמת?.. לא הזכרת את ההורים שלך מאז שהכרנו." אמרתי לו בסקרנות ורציתי ממש לדעת על ההורים שלו ומה איתם.
"חח, למה את אמרת לי משהו על ההורים שלך?"
הסתכל עליי שהייתי מאחוריו שאל אותי וזרק גיחוך קטן שרמז כאילו הוא לא יספר לי על ההורים שלו ומה קרה איתם.
• נ.מ שטיין
התיישבתי ליד טיילור.
"נו איך את מרגישה" שאלתי אותה והזזתי את שיערה לאחור שהיא הסתירה איתו את עיניה אבל היה נראה כאילו היא מתחמקת.
"דיי שטיין, זה לא מתאים." אמרה לי בקולה העדין והיפה שנמסתי ממנו.
כיבדתי אותה, התרחקתי והלכתי למרפסת.
"זהו לא אכפת לי ממנה יותר." אמרתי לעצמי ומכניס לעצמי מחשבות לראש שאני נמכר אליה בטעות.
אני לוקח נשימה ארוכה ונרגע קצת עם קצב הרוח.
"לא נפגעת ממני נכון?" שמעתי אותה שהצטרפה למרפסת.
"לא, אני לא נפגע מכלום" זייפתי והראתי לה שבאמת לא אכפת לי מכלום.
היא באה ומלפפת את ידיה מסביבי, הניחה את ראשה עליי, והפנתה את מבטה אל הנוף.
"יש לך לב מזהב" אמרה לי וחייכה מבלי להכיר אותי באמת.
"לא אין לי" הגבתי לה בזעם
"כן יש לך לב זהב! אחרי כל מה שעשית בשבילי? אחרי שהצלת אותי?" אמרה מהרגש שלה וסתמה לי את הפה כי לא היה לי דבר להגיד.
•נ.מ טיילור
הוא הסתובב אליי, ואיכשהו נוצר מצב שאנחנו בוהים אחד בשניה והמצח שלו על המצח שלי.
התשוקה הורגשה ומצאתי את עצמי נמשכת אליו, ומתה שהוא ינשק אותי.
הייתי חייבת לעצור, אבל לא הצלחתי כי הוא התחיל להתקרב אליי באיטיות עם השפתיים המגרות שלו.
"שטיין דיי בבקשה." ניסיתי להתחמק והצלחתי.
הוא ליטף לי את התחי והלך מחדרי עם פרצוף שהתאכזב.
יצאתי מהחדר לעשות טיפה סיבוב בבית הענקי, וראיתי כל כך הרבה מאבטחים ומכוניות יוקרתיות מאחורי ביתו, אמרתי לעצמי שזה לא בית זה ארמון.
אז נגשה אליי אחת.
"את חדשה כאן?" שאלה אותי ולא הבנתי מאיפה היא צצה ומי היא בכלל.
"כן, הגעתי לפה אתמול בערב" אמרתי עדיין מנסה לחשוב מי זאת.
"אה היי.. איך קוראים לך?" שאלה אותי בקול חמוד
"טיילור, איך לך?" עניתי לה ושאלתי חזרה.
"ליה, נעים להכירר" אמרה לי שחיוך גדול על פניה, ואז שטיין הגיע..
"ליה בואי אנחנו צריכים לזוז" הוא אמר לה והסתכל אליה במבט מוזר, הסתכלתי על שנהם.
"לאן?" שאלתי ממשיכה להסתכל.
"לא עניין שלך!" זרק לי בהתפרצות וליה לידו הסתכלה, אאוץ, הוא צעק והשפיל אותי מולה.
נפגעתי ממש כי שטיין באמת אהוב עליי למרות הכל למרות שהוא הדבר הכי חרא שכולם מפחדים ממנו.
רצתי לחדר ביתו נעלתי את הדלת, הגעתי למצב שאני נשענת על הדלת ומחליקה בישיבה אל הקרקע חושבת ושמה את ידיי על ראשי
לא יודעת למה אבל אני רגישה כלפיו וכל דבר שהוא עושה או גורם לי לקנא זה מצליח לו.
הוא דפק בדלת שלושה דפיקות וקרא בשמי
"יפה שלי אני מצטער נו." אמר ולא הגבתי
לא הוצאתי מילה רק רציתי שיתן לי את השקט שלי
קמתי מהריצפה ועברתי לשבת על המיטה
הוא דפק שוב באותה כמות פעמים מקודם ועדיין לא הגבתי, המשכתי לשתוק הכי טוב בשבילי.
עד ששמעתי כניסה של מפתח מסתובב שפותח את הדלת. והוא נכנס לחדר וקלט שאני כבר על המיטה,
הוא התקרב התיישב מולי והחזיק לי את היד.
"אני מצטער יפה שלי יצאתי אידיוט" התנצל והודה בעצמו
"תשאר פה הלילה" ביקשתי ממנו וקולי התחלש מולו מהחולשה שלי אליו.
"אני מפחדת, אני חייבת שתהיה איתי הלילה" הוספתי.
"אני נשאר איתך ושומר עלייך" הוא אמר וחייך אליי, את האמת שזה קצת הרגיע אותי, אפילו טיפה יותר.
הוא הוריד את החולצה וחשף את גופו החטוב
נכנס מתחת לשמיכה ונשכב לידי שאני כבר נרדמתי בין זרועותיו, הוא נשק לי במצח "לילה טוב קטנה שלי" הוא לחש ונרדמנו ביחד.
YOU ARE READING
אהבת פשע
Lãng mạnטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
