אהבת פשע

פרק 7

"סתמי את הפה יא זונה" למה אני? למה דווקא אני נקלעת למצבים המסריחים האלה? בתוכי נקרעת מהכאב כשהוא מכוון אליי אקדח..

הוא הלך לכיוון האוטו והוציא את חפירה.
כשחזר ובידו האת התחיל לחפור באדמה כשאני התיישבתי על ברכיי בצד בוכה מלוכלכת מהחול ומפוחדת בהרגשה שאני עומדת למות.

הוא סיים וחזר לכיווני תפס ביד שתי וגרר אותי על הריצפה כשאני מתנגשת בדרך בכמה אבנים ומקלות עד שנחתכתי.

הוא הרים אותי על הברכיים והשפלתי את פניי לאדמה.

הוא הצמיד את האקדח לראשי שאני מרגישה אותו, כשעצמתי את עיני שמעתי יריה, אך לא הרגשתי כלום כאילו הכדור לא פגע בי.

פקחתי עין יחידה, מסתכלת ושמה לב שלא קרה לי דבר.
אבל אותו הבן אדם היה על ברכיו מולי מדמם לא הבנתי מה קרה כשהוא התרסק על הקרקע והתחיל לדמם מאחוריו עמד שטיין עם הנשק מכוון אליו.

שטיין הסתכל עליי ורץ לכיווני שזרק את הנשק לצד "את בסדר?"
לא הגבתי לו וסתמתי מהפחד.

הוא שיחרר אותי וחיבק כשאני מתחילה לבכות, הרגשתי הקלה והרגשתי שעכשיו אני בטוחה כמו תמיד שאני איתו.

"אני לא משאיר אותך לבד יותר לעולם" הוא לחש והבטיח חיבק אותי בחוזקה ונשק לי ללחי.

שטיין הרים אותי כדי שנסתלק מהמקום, מקום כולו חול ואבנים, כמו יער.

היה לי קשה לדרוך על הרגל כי נדמה לי שנקעתי את אותה, הוא הרים אותי ולא השאיר שום טיפת זמן ולקח אותי אל ההרכב שלו.

•נ.מ שטיין

ראיתי אותה פצועה, וחשבתי לעצמי מה האפס הזה עשה לה.
מגיע לו שדפקתי בו כדור בגב, שלא יחיה אפילו לדקה אחרי הסבל שגרם לה.
הפצעים והחתכים שהוסיף בגופה, כאב לי פעם ראשונה שהרגשתי שכאב לי על מישהו.

"איזה מפגר אתה" ירדתי על עצמי בעצבים, מרים אותה לרכב ולקחתי אותה אל הבית שלי.

כל הדרך אני רק חושב שאני לא אסלח לעצמי על דבר כזה.

הגעתי לבית הרמתי אותה מהרכב בכוונה להעלות אותה לחדר וקראתי במהירות למשרתות שיטפלו בה צועק לאנשיי מלמוה שיזמינו את הרופא הפרטי שלי.

המשרתות מביאות עזרה ראשונה ומטפלות בטיילור ובפצעים שלה, דברים קטנים שיכולים לחטא כל פצע כמעט עד הגעתו של הרופא ונראה שהוא מאחר.

ירדתי למטה כדי לבדוק את עניין האיחור וכבר הופיע מולי, "איפה היית" שאלתי אותו נרגז מסתכל עליו עמוק בעיניים שיתן לי סיבה מספיק מוצדקת לפני שאני אשחט אותו.