הגעתי למקום בו טיילור נמצאת יוצא מהרכב ישר ונכנס למבנה הנטוש והענקי הזה.
"טיילור" צועק את שמה ואין שום מענה ממנה או כנראה סגרו לה את הפה.
"טיילור!" ממשיך לחפש ונתקל באיזו דלת שכולה אפורה חלודה ומסריחה.
נכנסתי בחוזקה ומולה מישהו שמצמיד את גופו אליה.
"תתרחק יא בן זונה." לקחתי עת שהיה בדלת שליד וחבטתי בראשו.
נפל אחורה והמשכתי.
"עשית טעות!" דופק בו שוב ושוב ושוב עד שמת הבן זונה.
באסטינו הזה ימות ברגע שיפול לי בידיים.
ראיתי אותה קשורה וסימני חבלה בגופה בגופה בעיניה כחולות.
רצתי אליה שחררתי את הקשרים הרמתי אותה כשהיא מעולפת והכנסתי אותה לרכב כשאנשיי כבר הגיעו והשתלטו על האיזור.
נסענו לכיוון בית החולים
"יהיה בסדר טיילור" קולי לחוץ שהיא סגרה את עיניה ולחצתי על גז המהירות ושרפתי אדומים בדרך.
"תשארי איתי טיילור" מוציא קול ומנסה להעיר אותי שתשרוד את זה.
שהגענו לבית חולים צעקתי לרופאים שיקחו אותה.
הנחתי אותה על המיטה שהביאו לכיווני ולקחו אותה ישירות לטיפול.
•נ.מ טיילור
התעוררתי בחדר לבן וציפצופים של מכשיר כלשהו שמרעיש, הייתי כל כך חלשה וכאב שהכאיב בגופי.
"אי.. איפה אני?" מלמלתי מכאב מסתכלת אך מטושטשת.
"את בבית חולים." אמר קול גברי
הקול הגברי הלחיץ אותי הוא התקרב אליי
"אל תלחצי זה אני, הווארד." אמר לי כדי להרגיע אותי
שמעתי שזה הוא נרגעתי, הרגשתי בטוחה.
"אני רוצה לצאת מפה" מנסה לקום ורוצה להוריד ממני את המכשיר המציק באוזן שגורם לי לצמרמורת.
"את לא במצבך, את לא חוזרת לשום מקום."
הוא יצא מהחדר, אני מנסה לנוח, ורופא נכנס ביחד איתו לחדר בודק מה מצבי.
"היא בסדר, צריכה לנוח רק." עידכן ורשם בדף הסיכום.
"את יכולה לחזור הביתה." הודיע והוריד ממני את המכישירים.
קמתי טיפה נופלת והווארד הרים אותי בשתי ידיו
"ממ..ה אתה עושה." עוצמת את עיני כשאני פתאום נכנסת לסוג של תרדמת ומתעוררת במקום אחר.
חדר לא שלי, חדר כולו לבן ונראה יוקרתי, בית של מיליונר.
ירדתי לסלון בכוונתי ללכת ולנוח בבית.
"לאן זה?" הווארד קם נעמד מולי שאני מתנדנדת וגונחת מהכאבים שעוברים לי בגוף.
"הביתה.." ממשיכה ללכת והוא מרים אותי בלי לשאול ובלי לחשוב פעמיים לוקח אותי לאחד החדרים למעלה.
"את נחה עכשיו ולא הולכת לשום מקום הבנת אותי?"
הוא הסתכל ופקד
"הווא.. הווארד."
"מה יש?" התכופף על ברכיו שאני מתיישבת ומביטה בו.
"אני.. אני רוצה להתקלח, אתה יכול לעזור לי?" הוא הינהן, החזיק את ידי והוביל אותי לכיוון המקלחת שנמצא בחדר ליד.
ניסיתי לנוריד את בגדיי כשהוא מולי מסובב את מבטו ואומרת לו שזה בסדר.
הוא עזר לי להוריד ממני את הבגדים ואת כל התחבושות. ונשארתי עם לבוש תחתון.
הוא עצם את עיניו בכוונה לעזור לי אך לא הייתי מוכנה
"מכאן אני אסתדר" שיחררתי אותו ללכת.
שטפתי את כל הלכלוכים בגופי, המים החמים ששרפו את סימני החבטות שלי, וגניחה שנפלטה לי מהכאב שעדיין מרוח על גופי.
יצאתי מהמקלחת מכוסה במגבת והתלבשתי.
ירדתי למטבח וראיתי את ההורים שלי ליד הווארד והייתי במבט מבולבל.
"א.. אבא?, א.. אמא?" מילמלתי שמחה לראות אותם כל כך.
התקדמתי לכיוונם וחיבקתי אותם הם הודיעו שהם טסים לשבועיים וחצי, ופחדתי להשאר לבד בגלל כל המצב.
עברנו לפינת אוכל הענקית בביתו של הווארד וכמו שהוא קורא לזה הממלכה שלו.
גופי כאב שוב, אותו כאב.
"הכל טוב?" הווארד היה מודאג לגביי
"כן כן, סתם הסתחררתי לרגע" ביקשתי כוס מים כדי להירגע.
מרגישה שאני עומדת להתעלף ונעצמות לי העיניים ללא רצוני.
• נ.מ הווארד
"טיילור!" עצמה את עיניה.
"תעשו משהו!" אימה נלחצת ומבקשת עזרה.
"טיילור!" אני מרים אותה ומחזיר אותה לבית חולים.
"הרופא הזה עשה טעות ידעתי שהיא צריכה להשאר שם. רתחתי מעצבים מכה את ההגה אחרי שהנחתי אותה במושב האחורי.
נוסע לבית חולים ומקלל את עצמי על זה שהוצאתי אותה משם כזה מהר חמרותש הרופא הזה אמר.
טעות שלי, הייתי צריך להשאיר אותה שם.
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
