אהבת פשע

פרק 20

"תודה שאת פה טיילור." הוא תפס את ידי בה שמלופפת מסביב לצוואר שלו כשאני מאחוריו והוא ממשיך להסתכל לנוף היפה שהפך לתחושה הכי כואבת.

"הווארד, אמא שלך גאה בך." מרימה את המצב רוח שלו.

וגורמת לו להיות חזק כמו שהוא תמיד, אני לא אתן לו ליפול, אף פעם.

"ואח שלך?" חיבקתי אותו חזק ועצמתי את העיניים מתאפקת לא לבכות.

"אח שלי רק חיפש את הדרך הטובה להיות הראש של כולם." עצרתי את הדמעות מלרדת והמצב מתחיל להקשות עליי.

כל כך הרבה מוות להרבה אנשים, בעיקר בעולם, הזה.

"אל תבכי, תשמחי בשבילו."

"למה לי?" חושבת.

"כי הוא מביט בך ומצפה שתהיי מאושרת." הוא סיבב את גופו אליי וחיבק אותי ישר שהתפרקתי והבכי פרץ בי.

הוא ניגב את דמעותיי והחזיק אותי עד שנרגעתי.
הוא קיבל צילצול לטלפון ולפני שעזב הכל הוא נשק לי ללחי.

"הולך לסגור עסקה וחוזר, תרגישי בבית." הוא השאיר אותי שאני מסתכלת עליו הולך לעיניינים שלו.

סובבתי את מבטי ישר חזרה לנוף, הים שהוא סוער אפל והמים מתנפלים אחד על השני.

אני מסתכלת, בנוף הערור הזה, וממשיכה להתפרק לא מצליחה לעצור.

הסתובבתי הפנתי את הגב ונכנסתי לאחוזה, מתקדמת באיטיות בוחנת את הבית ועל השידה בסלון מונחת תמונה.

תמונה של הווארד ואמא שלו בצעירותה, עכשיו הבנתי מאיפה הוא קיבל את היופי שלו.

אמא שלו הייתה אישה יפיפיה, כבר לא יכולתי להרגיש בכאב שהיא עברה.

הנחתי את התמונה בחזרה והמשכתי בסיור בבית שלו.

עליתי הפעם לחדרו נכנסת בדלת ומתיישבת על המיטה
מניחה את הראש מריחה את הריח מהכרית, הריח שלו אותו הריח שהרחתי עליו.

הרשתי לעצמי לחטט לו בתוך השידה שבמגירה היה מונח. רק אקדח וכמה דולרים שזרוקים שם.

"טיילור?" שמעתי קול של אישה מבוגרת וחשבתי שאני לבד בבית.

"כן?" יצאתי מהחדר של הווארד ונתקלתי באחת מהמטפלות יכול להיות.

"האוכל מוכן תרצי לאכול משהו?" היא שאלה והסכמתי שכן.

ירדתי איתה למטה לפינת האוכל היא הניחה מגש עם אוכל שנראה כאילו הוזמן ממסעדה.

נגסתי מאחד הפירות שהיא הגישה בנוסף על המגש ליד האוכל.

שעה אחרי כבר נהיה מאוחר, יושבת בסלון על הספה האדומה והמלכותית מול הטלווזיה צופה באחת הסדרות האהובות עליי.