פרסבת' - וואן שוטס ועוד

המשפפת הראשונה

סיפור זה מתרחש כשעה לאחר סיום הספר 'פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס'.

ברחובות מנהטן דהרו מכוניות. רכבים פרטיים, משאיות, אוטובוסים, רכבות, ניידות משטרה, וגם וואן לבן אחד. טוב, אולי היה יותר מאחד, אבל רק על אחד היה כתוב 'תותי דלפי'. הוואן אכן היה שייך לתותי דלפי, אבל מטרת מסעו זה לא הייתה להעברת תותים, אלא חצויים.
בתוך הוואן ישבו חצויים שחוזרים לביתם לאחר חופש מטורף אך נפלא במחנה החצויים. ביניהם פרסי ג'קסון עטור תהיחה על הצלת האולימפוס, וחברתו הטרייה, אנבת' צ'ייס. פרסי בהה בידיהם השלובות בתנוחה חדשה שהכירו רק כשבועיים, תוהה על מזלו הטוב. אנבת' השעינה את ראשה על כתפו של פרסי,  מכסה את חזו ברעמת שיער בלונדיני.
"מתי את צריכה ללכת לפנימייה?" שאלה פרסי את אנבת', ומרגע שאמר זאת הבין שהחופש באמת נגמר, והוא לא יוכל להיפגש עם אנבת' כל יום...
"אם אתה כל כל להוט שאני אלך, אני יכולה ללכת עכשיו," ענתה אנבת' בשלווה.
"מה?" פרסי הזדקף בכיסאו. "ברור שאני לא רוצה שתלכי! אמרתי את זה בדיוק מהסיבה ההפוכה! אני רוצה שתישארי!"
אנבת' חייכה וכשהביט בעיניה פרסי הרגיש שהריכוז שלו הולך ונעלם. השיער שלה היה אסוף בבנדנה שמצאה בתיקה תוך גדי הנסיעה, והוא יכל לראות בבירור את עיניה האפורות הנוצצות.
"אני יודעת, מוח אצה," היא אמרה וחזרה לשים את ראשה על כתפו, וזה כל מה שהיה צריך לומר. "הפנימייה שלי דחתה את תחילת הלימודים ל-2 בספטמבר, כלומר מחרתיים."
"תישארי אצלי הלילה?" פרסי שאל בתקווה.
"אם אתה רוצה," אמרה, ו"העסקה" נחתמה.
לאחר כרבע שעה הוואן עצר, ופרסי ירד ממנו. המרחק לביתו היה קצר, אז הוא ואנבת' החליטו ללכת לשם ברגל.
בדרך כלל הליכה ברחוב הזכירה לפרסע בריחה ממפלצות, אבל כשאנבת' הייתה לצידו והם דיברו וצחקו פרסי ממש נהנה. בעצם... זאת לא הייתה סתם הנאה חומרית, זה היה אושר.
הם הגיעו לדירה של סאלי ופול, אמרו שלום לשוער ודפקו על הדלת. לאחר רגע אמא של פרסי, סאלי, פרתחה להם את הדלת.
"פרסי! אנבת'! כמה טוב לראות אתכם!" היא דיברה כאילו לא פגשה אותם כבר כמה חודשים, למרות שראתה אותם רק לפני פחות משבועיים, וגיחוך עלה על שפתיו של פרסי.
מבטה של סאלי נחת על אצבעותיהם השלובות של פרסי ואנבת', והבעה שפרסי לא הצליח לפענח עלתה על פניה. הוא מיהר לשמוט את ידה של אנבת', אבל אז קילל את עצמו על טיפשותו וכרך את אית זרועו סביב כתפיה. הוא לא מתבייש במערכת היחסים שלו עם אנבת'! הוא הסתכל עליה וראה שהיא מחייכת כאילו היא יודעת משהו שהוא לא יודע.
חיוכה של סאלי התרחב. "הכנתי לכם עוגיות כחולות. תיכנסו. אני עוזבת אתכם לשבועיים ורואה שהכל השתנה."
פרסי נכנס לבית, ואחריו אנבת'. הם נכנסו למטבח וראו את העוגיות הכחולות, אבל הן הלהיבו את פרסי פחות בגלל המתח. הוא הסתכל על אנבת' שראה שהיא דווקא נינוחה חגמרי ומתאפקת לא לפרוץ בצחוק.
שלושתם התיישבו ליד השולחן ונהנו מהעוגיות. פרסי אכל פחות מהרגיל, ואנבת' הסתכלה עליו בדאגה. פרסי היה מתוח. הוא ידע שאמא שלו מחבבת את אנבת', אבל... עדיין. היא לא ידע איך היא תגיב.
"פרסי, תיקח עוד עוגיה." אנבת' דיברה בעליצות. פרסי התבייש בעצמו - הוא המארח, הוא זה שצריך להציע לאנבת' עוד עוגיה.
"אז מה..." אמרה סאלי תוך שהיא מוזגת להם קולה כחולה, "מה קרה בשבועיים האחרונים? אני מקווה שלא היו לכם עוד צרות.."
"לא, לא," אמרה אנבת' ועיניה זהרו.
"אממ..." פרסי התחיל, "המוני חצויים הגיעו למחנה, התחלנו לבנות כמה ביתנים חדשים."
"אני וכירון חושבים להתחיל לבנות אגף חדש לגמרי," הוסיפה אנבת'.
סרלי הקשיבה בעניין. "משהו... אחר?"
"אני ופרסי זוג," אנבת' פלטה כאילו רק חיכתה לומר את זה, ופרסי נדהם.
סאלי הפנתה אליו מבט שואל ופרסי אמר בגאווה, "אנבת' היא החברה שלי."
פיה של סאלי נפער, ופרסי התחיל לחשוש שוב. ואז פיה נסגר והיא אמרה, "ואוו! כבר שנים שאני רוצה לשמוע את המשפט הזה יוצא מהפה שלך, וסוף סוף זה קורה!"סאלי מחאה כפיים.
אוי לא, אמא שלי משתגעת, חשב פרסי.
רגע, מה???
"רגע, מז'תומרת חיכית שנים שאני אומר את זה?" שאל פרסי בתדהמה, ואנבת' פרצה בצחוק.
"פרסי ואנבת' מתאימים כמו כפפה ליד. אני תמיד ראיתי שכשאתם ביחד אתם מאושרים. ואנבת' היא הבחורה המושלמת בשבילך-" אנבת' הסמיקה "-ורק רציתי ששניכם כבר תבינו שנועדתם להיות ביחד."
עכשיו היה תורו של פרסי לפעור את הפה. "אז... את לא מתנגדת?"
"מתנגדת?" באלי הרימה גבות. "ההפך. אני מעודדת."
שלושתם פרצו בצחוק. "מוח אצה," מילמלה אנבת' ונישקה את פרסי, והוא חשב שאפילו שנגמרו העוגיות הכחולות, נשיקה מאנבת' שווה את זה.

ובכן ידידי, חברי לפאנדום, פאנפיפול משפפים. אני יודעת שרבים היו שמחים לקבל את התואר "המשפפ הראשון" או "משפפ מספר 1" של פרסבת'. אך אני חוששת ששני התארים האלו שייכים לסאלי ג'קסון.

_______________________________________

אז זה היה הוואן שוט, ואני מקווה שנהיניתם. אני רוצה לומר כמה דברים. דבר ראשון, שכל הוואן שוטים של של פרסבת' קשורים אחד לשני באיזושהי רמה, והוואן שוט הזה די קשור ל'היא יודעת'. דבר שני - יש לי שאלה שאני אשמח שתענו עליה בתגובות. איזה וואן שוט מהספר הזה הכי אהבתם?
תודה לכם שאתם קוראים את הספר, זה עושה לי את היום!