My other half 1 - larry stylinson

פרק 21.

נקודת מבט לואי:

אני לא יודע ממה פחדתי, הרי הוא בחיים לא ישפוט אותי. לעזאזל זה הוא. נפתחתי בפניו והוא קיבל אותי כמו שאני. עם כל הפגמים שבאים איתי. הוא לא לקח כמה צעדים אחורה והתרחק. הוא לא פחד ממני והרגיש שמסוכן לו להיות איתי. הוא התקרב יותר. הוא רצה שאני אפתח, הוא רצה להכיר אותי. לדעת עליי יותר. 
ישבתי עליו והוא מחה את הדמעות שלי, הוא חיבק אותי וניחם אותי. הוא לא רצה שאני ארגיש אשם על מה שקרה. על הכל. אני לא רציתי שכל זה יקרה. אבל שחושבים על זה אם כל זה לא היה קורה לא הייתי פוגש אותו. הוא הנשמה התאומה שלי, החצי השני שלי. בסופו של דבר אנחנו תמיד ניפגש. 
הוא ליטף את ראשי, גורם לי להרגיש כל כך בבית. להרגיש כל כך מוגן ואהוב כמו שבחיים לא הרגשתי. גם לא עם מייקל. וכבר אמרתי את זה הוא יותר טוב ממייקל. הוא פשוט הוא. אני לא מסוגל להסביר אותו במילים.

הראש שלי היה מונח על החזה שלו, הרגשתי את בית החזה שלו עולה ויורד. הנחתי את ידי על בטנו. מצייר עיגולים עליה. "איך אתה?" הוא שאל בלחש. "הרבה זמן עבר מאז שפתחתי הכל, אם בכלל פתחתי את הנושא הזה עם מישהו..." לחשתי. ממשיך לצייר עיגולים על בטנו השרירית. "אני שמח ששיתפת אותי, וזה בסדר לפעמים גם לפרוק..." הוא לחש. הוא צודק, זה לא טוב לשמור הרבה זמן בבטן. הרמתי את ראשי אליו, הבטתי אל תוך עיניו. הוא ליטף את פניי בעדינות. עצמתי את עיניי ונהנתי מן המגע הקטן הזה. התקרבתי אילו, משפשף את אפי באפו. בא לטרוף את שפתיו, אבל לפתע נשמעה בדלת. רציתי להתעלם מן הדפיקה הזו אבל הם דפקו שוב. "לעזאזל מי זה עכשיו?" אמרתי, נואש. כל כך רציתי לטעום את שפתיו. התקדמתי אל הדלת, מציץ מן העינית. רואה את העוזרים של טום. "פאק!" לחשתי - צעקתי. 

"מה קרה?" הוא שאל בדאגה, לואי לא להתחרפן. "האז תקשיב, אני צריך שתעלה למעלה ותנעל את עצמך בשירותים." אמרתי, מחזיק בפניו, מסתכל אל תוך עיניו. "מ-מה? למה?" הוא שאל ואין לי זמן להסביר.
"אני אסביר לך אחר כך, פשוט תעשה את זה ואל תצא עד שאני אגיד לך." "מה איתך?" "אל תדאג לי, אני אסתדר." אמרתי בחיוך קטן ונשקתי ברכות אל שפתיו והוא רץ למעלה. שני המשוגעים האלה המשיכו לדפוק בחוזקה על הדלת, רק שלא ידאג לי ויצא החוצה. אני אסתדר.

"אנחנו יודעים שאתה בפנים!" הם צעקו. לעזאזל! הוצאתי במהירות את הטלפון, שולח הודעה אל מארק, שיבוא לפה עכשיו, עם ריי. לקחתי נשימה עמוקה והלכתי אל הדלת. פותח אותה, ורואה את שניהם עומדים מולי. חייכתי אליהם חיוך רחב, להראות להם שאין בי פחד. "איפה טום?" אחד מהם צעק. "מי?" שאלתי בעוקצניות. "אנחנו לא באנו לשחק משחקים. איפה טום?" הם אמרו ולקחו צעד קדימה. זה לא הולך להיגמר טוב, אני כבר יודע את זה. "לא יודע על מה אתם מדברים." אמרתי. ואחד מהם בא להטיח לי אגרוף בפנים אבל תפסתי את ידו לפני שהצליח. "אני לימדתי את טום איך לעשות את הטריק הזה. אל תשכחו שהייתי המורה והשותף שלו." אמרתי בחיוך.