My other half 1 - larry stylinson

פרק 34.

נקודת מבט לואי:

"לעזאזל כן!" גנחתי בחוזקה כשתנועותיו הפכו לחדות יותר ויותר. "פאק..." הוא גנח בצרידות לאוזני. הגניחות שלו צרודות וסקסיות ואלוהים אני גומר רק מלשמוע אותן. "אל תפסיק..." לחשתי בגניחה. אני מאבד את עצמי והוא היחיד ששולט בגופי כרגע. "כ-כן!" גנחתי אוחז במצעים בחוזקה. הוא היה עמוק בתוכי ויכלתי להרגיש שאני מגיע לקצה. אבל החזקתי את עצמי, מושך עוד זמן, רוצה לטעום ממנו עוד ולהנות ממנו עוד קצת. "אתה כלכך אדוק... אלוהים..." הוא גנח חלושות לאוזני בעודו מוצץ את הנקודה הרגישה בצווארי. "פאק..." הוא גנח ולאחר מכן ראיתי שעיניו נעצמות, גבותיו מתכווצות ופיו נפער. הרגשתי את הנוזל החמים שלו מתפשט בגופי. הוא המשיך לנוע בתוכי, תנועותיו עדיין חדות ויציבות. הוא רוצה לקחת אותי לקצה. כרכתי את רגליי סביב אגנו, גורם לו להיות עמוק יותר בתוכי. יכלתי להרגיש את האגן שלו על שלי מרוב שהוא היה עמוק בתוכי וצמוד אליי. הרגשתי את בטני מתכווצת ושגופי נעשה חלש, בין רגע הנוזל יצא ממני אל בטנו. גורם לי לשחרר אנחה. תנועותיו הפכו לאיטיות עד שיצא ממני. נשכב לצידי מתנשם. "וואו..." הוא לחש. התקרבתי אליו, שם את ראשי על חזהו. מצייר עיגולים על בטנו השרירית. "זה היה טוב, בין הלילות הטובים שלנו..." אמרתי במעט גיחוך. הרכנתי נשיקה אל בית החזה שלו, הוא העביר את אצבעותיו בשיערי ורגלינו הסתבכו אחת בשניה. "רק שהשעה כבר 6 בבוקר והזדיינו כל הלילה..." לחשתי במעט צחקוק. "אז מה היה עם אמא שלך והבנות בבית?" "הן ממש אהבו אותו, והן פשוט היו מאושרות." "ואני מאושר שיש לי את חיי הסקס שלי בחזרה." הוא אמר גורם לי לצחוק. הוא התקרב אליי ונישק אל שפתיי ברכות. "לא שהפריע לי שהן היו פה. פשוט הרבה זמן לא שמעתי אותך צו-" "תסתום ותנשק אותי כבר." קטעתי אותו וטרפתי את שפתיו. התרוממתי מן המיטה ועליתי מעליו. רכנתי מעליו כך שכל רגל שלי בצד אחר של גופו. החזקתי בפניו ונישקתי אותו בחוזקה, לא מצליח להרפות ממנו. לרגע התנתקתי ממנו, מסתכל אל תוך עיניו. ליטפתי את פניו בעזרת אגודליי. "אתה לא עייף?" הוא שאל. "אתה לא עייף?" שאלתי וירדתי עם אצבעותיי אל הפצע שלו שבצוואר, אותו אחד שעדיין מחלים. "איך זה?" שאלתי בעודי מעביר את אצבעותיי על הפצע. "אני לא מרגיש את זה..." הוא לחש ואני לא מצליח להוריד את העיניים שלי מהפצע. פשוט לא מצליח. "היי... תסתכל עליי..." הוא לחש. התעשתתי על עצמי והסטתי את מבטי אליו. מביט בעיניים הירוקות הגדולות האלו. "תנשק אותי..." הוא לחש. יש לי דה ז'ה וו מאותו היום שהוא ישב בבית חולים. שוב בגללי. התקרבתי אל פניו באיטיות, משפשף את שפתי בשפתיו לפני שאני מנשק אותן ברכות. שפתיי נעו באיטיות כנגד שפתיו. החלקתי את לשוני בין שתי שפתיו ופולס איתה את דרכי בפיו. הוא גלש עם ידיו מאגני אל ישבני. לוחץ עליו מעט, גורם לי לפלוט נשימה רכה אל הנשיקה שלנו. המשכתי לנשק אותו באיטיות, נושך את שפתו התחתונה ומחליק את לשוני בלשונו. התנתקתי ממנו, מצמיד את מצחי אל מצחו. נשכתי את שפתי התחתונה וליקקתי את שפתיי. אני לא מצליח להרפות ממנו או יותר נכון, אני לא רוצה.