נקודת מבט לואי:
"לו... לולו..." הוא לחש, פקחתי את עיניי באיטיות. "הגענו הבייתה..." הוא לחש ולאחר מכן נישק אל שפתיי ברכות. "יאלה נישוקים חיבוקים בבית." זאין אמר וראיתי הארי מגלגל את עיניו. "למה אתה מפריע?!" נייל שאל במעט כעס. יצאנו מהרכב והתהלכנו לכיוון הבית. "הארי תספר לי מה קרה מחר!" נייל צעק. "האירי הזה באמת אידיוט." אמרתי בגיחוך קטן. "אני שמח שהכל חזר לקדמותו." הוא לחש כשנכנסנו בדלת הבית. "גם אני..." לחשתי וכרכתי את ידיי סביב צווארו. "מעכשיו, לא משנה מה קורה או עד כמה קשה המצב מדברים על זה." הוא לחש והנהנתי. התקרבתי אל פניו והוא אידק את אחיזתו באגני. בין רגע ריסקתי את שפתיי כלפיי שפתיו. נישקתי אותו בחוזקה, הייתי צריך את זה. אני זקוק לו, אני כלום בלעדיו. הוא החדיר את לשונו אל פי, משאיר אותי חסר אוויר מרוב מהירות שפתיו. העברתי את אצבעותיי בשיערו, אני רוצה לקבל עוד ממנו. אני נואש למגעו. הוא הרים אותי מאגני עליו, כרכתי את רגליי סביב אגנו. הוא גלש עם ידיו אל ישבני, גורם לי לפלוט גניחה רכה אל הנשיקה שלנו. התנתקתי ממנו לרגע וליקקתי את שפתיי, כשאני מתנשם. הוא השאיר אותי חסר אוויר. אני לא יכול לחכות ולחוש בו כבר.
הוא עלה במדרגות מנשק את צווארי, גורם לי לעצום את עיניי ולהתענג על הרגעים האלו. הוא פתח את דלת החדר בבעיטה, גורם לי לצחוק. הוא זרק אותי על המיטה, נעמד על יד המיטה פושט את בגדיו במהירות ונשאר אך ורק עם בוקסר. הורדתי את מכנסיי, הסתכלתי אל זוג עיניו הרעבות בזמן שעשיתי את הפעולה הזאת. ראיתי איך הוא נושך את שפתו, מתאפק. הוא עלה על המיטה והתמקם בין שתי רגליי. הוא נישק את שפתיי באיטיות, הנשיקה הזו הייתה משכרת חושים. הוא גרם לליבי להלום בחוזקה ולהיות חלש מתחתיו. הרגשתי שהוא הדבר היחידי שמשאיר אותי שפוי כרגע. שאני תלוי בו. הוא שלט בגופי, ואהבתי את זה. אני תמיד אוהב את זה. הוא עבר עם ידיו על כל אורך גופי, גורם לצמרמות עדינה לעבור בגופי. הוא הרים מעט את חולצתי, נוגע בעורי החשוף. נשכתי את שפתיי, שיוריד כבר את החולצה המזויינת הזאת. הרכנתי את ראשי לאחור כשהרגשתי שהוא מנשק את ביטני התחתונה, הוא העלה את חולצתי למעלה, ממשיך לנשק את ביטני ועולה עם נשיקותיו עד בית החזה שלי. הוא פשט את חולצתי מגופי. "התגעגעתי אלייך..." הוא לחש, משאיר אותי שבוי וכנוע למילותיו. גלשתי עם ידיי מבית החזה שלו רל הבוקסר שלו. פושט אותו ממנו במהירות. אני לא מסוגל לחכות יותר, אני חייב לחוש בו. אני חייב להרגיש אותו, הוא שלי. הוא הרכין נשיקה רכה אל שפתיי ולאחר מכן ירד בזרם נשיקות חמות אל צווארי, מוצץ נקודה מסויימת, גורם לי ליפול ולהתרסק מיליון פעמים. גורם לי להרגיש שאני מאבד את זה מרוב עונג. הוא ירד עם נשיקותיו אל כיוון בית חזה שלי וביטני. הוא אחז בגומי של הבוקסר שלי, פושט אותו ממני.
הוא עלה בחזרה אל מול פניי, אוחז באגני ומחפש תנוחה טובה יותר בשביל לחדור אליי. עצמתי את עיניי ונשמתי בכבדות עצם הציפיה. כרכתי את רגליי סביב אגנו, מרגיש איך איברו מתחכך בישבני. וללא הכנה מוקדמת הוא חדר אליי במכה אחת מייסרת. הרגשתי שאיברי נקרעים מרוב העונג שגרם לגופי. "אתה שלי..." הוא לחש. שוב, משאיר אותי שבוי למילותיו. כנוע. הוא עשה תנועה ראשונה, הוא היה כלכך עמוק בתוכי והרגשתי שאני מאבד את זה. הוא היחידי שמשאיר אותי שפוי. "א-אלוהים כן..." גנחתי בחוזקה. "ידיים למעלה." הוא לחש ועשיתי כרצונו. אני שלו. כנוע אליו. "ומה לא לעשות?" "ל-להוריד א-אותן עד שד-דאדי מסכים..." גנחתי בחולשה. "ילד טוב." הוא לחש בגניחה והעביר את אצבעותיו על פניי. הוא נע מעליי במהירות. תנועותיו החדות גרמו לי לאבד את זה. "כ-כן." גנחתי בחוזקה ויכלתי לשמוע את גניחותיו הצרודות באוזני. אלוהים זה כלכך סקסי לשמוע אותו כך. "אתה שלי..." הוא גנח בלחש. הוא שלט בעצמו, הוא לא איבד את זה. אבל אני לעומת זאת איבדתי את זה מההתחלה. "כ-כן..." גנחתי בחוזקה. "כן מה?" הוא שאל בגניחה. "כן ד-דאדי." גנחתי, רואה את החיוך הקטן שעלה על פניו ששמע אותי מוציא את המילה הזו מפי. ראיתי כמה זה הדליק אותו. ואת האמת שמחתי לראות זאת. הוא יצירת אומנות, אבל הוא רק שלי. והיצירה הזו היא לעיניי בלבד.
YOU ARE READING
My other half 1 - larry stylinson
Fanfictionהארי הוא הדוגמא לגבר הטוב והתמים, זה שלא עושה בעיות, שעומד בצד ומקשיב. אותו אחד שמחפש את האחד לחתונה. אבל מה קורה שהוא מתאהב בגבר הרע, או יותר נכון בלואי, לואי וויליאם טומלינסון. סוחר סמים, שלא מחפש יותר מלילה אחד ביחד. אותו אחד שהולך לבר רק בשבי...