My other half 1 - larry stylinson

פרק 30.

נקודת מבט הארי:

נשכבתי במיטה מעייפות. אני כלכך עייף. אני צריך לצאת לזאין עוד שעה. ואני לא חושב שלואי ממש שמח מזה שאני יוצא לבד. מחוץ לעיר. הוא פשוט דואג ואני מבין אותו. בפעם האחרונה שהוא השאיר אותי לבד, ללא מאבטח. איך נגיד את זה בעדינות. החיים שלי יכלו להסתיים אם הוא לא היה מגיע באותו הרגע. עצמתי את עיניי וכמעט נרדמתי. אבל הוא נכנס לחדר. גורם לי לחייך חיוך מטופש ומאוהב. הוא קפץ אל המיטה, נשכב לידי והרכין נשיקה קטנה לשפתיי בחיוך. הוא ירד בזרם נשיקות אל צווארי עד שהגיע אל הנקודה הרגישה שבצווארי. עצמתי את עיניי וגנחתי חלושות. "לו..." גנחתי וגרמתי לו לרכון מעליי. שכל רגל שלו תיהיה בצד אחר של גופי. "י-יש לנו זמן לזה?" שאלתי כשהוא עדיין מנשק את צווארי בפראות. מנשק, מוצץ, נושך. "תמיד יש לנו זמן לזה..." "אמא שלך והב-" "אתה תצטרך להיות בשקט..." הוא לחש לאוזני. אלוהים הוא לוקח ממני את השליטה. זה ממש לא עומד לקרות. "אני צריך לצאת לז-" "תתן לי 10 דקות." הוא לחש והתחיל לפתוח את כפתורי חולצתי. שמתי את שתי כפות ידיי על גבו וירדתי איתן למטה אל כיוון הישבן שלו. הכנסתי את ידי אל תוך המכנס שלו ולחצתי בחוזקה על ישבנו. הוא לא הצליח להחזיק את עצמו והוא פלט גניחה עגונה. חייכתי למשמע הקול הזה. הוא פשט את חולצתי מגופי וחזר עם נשיקותיו אל כיוון פניי. הוא ליטף את פניי והביט אל תוך עיניי. העיניים האלו. אוי, הן הרגו אותי מהיום הראשון. "אני כנראה אשאר שם ללילה..." לחשתי והוא נאנח. "אני אתגעגע אלייך." הוא אמר כשהוא ממשיך ללטף את פניי. "זה רק לילה אחד." אמרתי בגיחוך קטן והעברתי את אצבעותיי בשיערו. "זה ירגיש כמו נצח..." הוא לחש ולאחר מכן טרף את שפתיי. הוא החזיק בראשי בשתי ידיו. החלקתי את לשוני בלשונו לפני שנישקתי את שפתיו ברכות. לשונו פילסה את דרכה בפי, גורם לליבי להלום בחוזקה ולמערכותיי להידלק בשניה."אז כדאי שתגרום לי להרגיש טוב עכשיו..." הוא המשיך ללחוש ולרדת עם נשיקותיו אל צווארי בפעם השניה. החזקתי בישבנו והרכנתי את ראשי לאחור מרוב העונג שגרם לי. עצמתי את עיניי שהרגשתי שהוא עובר עם ידיו על מפשעתי. אלוהים עומד לי כלכך חזק מעצם הציפייה הזו. פקחתי את עיניי והתעשתתי על עצמי. במהירות החלפתי אותו במקומי, כך שגבו כלפיי המיטה ואני בין שתי רגליו. הוא צחק כנגד שפתיי, גורם לי לאבד את זה ממשמע הצחוק הקטן שלו. "אני אגרום לך להרגיש יותר מטוב..." לחשתי והרכנתי נשיקה אל הנקודה הרגישה שבצווארו, גורם לו לפלוט גניחה. "אני אגרום לך להרגיש אך ורק עונג..." המשכתי ללחוש. הוא לא אמר שכואב לו כל הגוף? הוא בסוף באמת לא יוכל ללכת. "כ-כן..." הוא גנח בלחש. אני רוצה שהוא יצעק את שמי, אני רוצה לשמוע אותו גונח בקולי קולות. כמו אתמול. אבל זה לא יקרה כהמשפחה שלו מחוץ לדלת. "ה-האז ה-הדלת.." הוא גנח. קמתי במהירות ממנו, נועל את הדלת וחוזר לעמוד ליד המיטה. הוא הסתכל אל תוך עיניי, ראיתי את עיניו הרעבות. מתחננות למגע, ואני אתן לו את המגע שהוא רוצה. אני אספק אותו כמו שאף גבר לא הצליח לפני. "בוא לכאן כבר..." הוא לחש, והמשכתי לעמוד על יד המיטה כשידיי משולבות כלפיי החזה שלי. הוא התקרב אל קצה המיטה, נעמד על בירכיו אל מולי וכורך את ידיו סביב צווארי. "אתה גורם לי לאבד את זה..." הוא לחש ונישק ברכות אל שפתיי. "ההמתנה..." הוא המשיך ללחוש ולנשק את שפתיי ברכות ואיטיות. החזקתי אותו צמוד אליי, כשידי היו על גבו וגלשו למטה אל ישבנו. "זה הורג אותי... ואתה יודע את זה..." הוא המשיך ללחוש. הוא נישק ברכות ממכרת את שפתיי, האיטיות שבה הוא נישק גרמה לי לאבד את זה. שפתיו נעו באיטיות ורציתי כבר לשבור את המתח הזה ולטרוף את שפתיו, לנשק אותו בחוזקה ובמהירות. אבל עצרתי את עצמי מלעשות זאת. הוא התנתק ממני לשניה, מסתכל אל תוך עיניי. הוא ליקק את שפתיו ובאיטיות הכניס את לשונו אל פי, מעביר אותה על שפתיי לפני שהכניס אותה אל פי. פולס את דרכו בפי ומחליק את לשונו בלשוני. גורם לי להתמכר אליו. על מי אני עובד? אני מכור אליו מהיום הראשון שראיתי אותו. מהיום הראשון שהירוק שלי פגש בכחול שלו. הכנסתי את ידיי אל הבוקסר שלו, לוחץ על ישבנו החשוף. גורם לו לפלוט גניחה עגונה אל הנשיקה הסוחפת שלנו.