פרק 2

1.5K 29 6
                                    

אני צועדת לתומי בדרכי החוצה מהקניון אחרי שעות שהסתובבתי שם. ממהרת לחזור לבית ולהתארגן לשינה מוקדמת הערב לקראת מחר. אני מבחינה במרחק מה בגבר שיוצא מהרכב, אחד שנראה כמו מאבטח אישי או נהג סוגר אחריו את הדלת ואני ממהרת להתקדם לפני שיבחין בי. אך נראה שנועדתי להתגרויות מצד הגבר הזה.

"שלום לך ליידי" מדביק אותי במספר צעדים גדולים ולא מתאמצים ועומד לפניי. פסעתי ימינה בכוונה לעבור אותו אך הוא חוסם אותי שנית, הרמתי את פניי אליו והוא עומד בשאננות ובחיוך קטן ומצפה.

"שלום"

גבריאל מחייך "טוב לראות אותך. מה שלומך?"

"אשמח שלא תתייחס אליי במקום ציבורי, אני לא מערבבת את חיי העבודה עם חיי היום יום שלי"

גבריאל מתעלם מבקשתי ועובר להביט מאחוריי, ילדה בגובה אמצע הירך שלי עומדת ומחביאה עצמה, מציצה מעט כדי להביט בו חזרה. "היי, איך קוראים לך?" מחייך לעברה.

הילדה מצחקקת ומתחבאת שוב. "אני גבריאל" הוא מנסה שוב.

אני שמה קץ לניסיון התקשור הצולע ושוב מנסה ללכת, אך ידו הארורה תופסת בי וגבריאל מסמן בניד ראש אל האיש שלו להתקרב, "תיקח את הילדה לקנות לה גלידה, עליי להחליף איתה כמה מילים"

תפסתי את ידה הקטנה ונעצתי בו מבט זועף "תניח לי, ביקשתי ממך להתעלם ממני"

"את מתביישת שאנשים יחשבו שאת מופקרת בלילות?" מבקש להבין.

ידי מתעופפת למעלה וסוטרת ללחיו "תשמור על הפה שלך! אם זה מה שאתה חושב עליי, אל תופתע שאין לי רצון לדבר עם אחד כמוך!" איך הוא מעז לדבר ככה!

הוא מזיז את הלסת שלו ומשפשף את לחיו "סליחה, נפלט לי" חורק שיניים ומביט בי בזעם "האם סטרת לי הרגע? כי נראה שכל הגוף שלי הזדעזע ונכנס להלם"

"זו הפעם הראשונה והאחרונה שתפנה אליי. אני לא מכירה אותך" הבהרתי לו ומיהרתי ללכת. הרמתי את גופה הקטן של קרן לחיבוק כשרגליה נכרכות סביבי "קרן, הוא מסתכל עלינו?"

"הוא נכנס לרכב" משיבה לי ״אמא, למה הרבצת לו?"

נאנחתי בכבדות ועצמתי בחזקה את עיניי. איך אסביר לילדה קטנה שהוא בן זונה מבלי להשתמש במילים אלה? "הוא דיבר לא יפה"

"הוא חבר שלך?"

"לא, קרן. לא מרביצים לחברים. ואמא לא תחזור על זה שוב, אז תשכחי מזה" ביקשתי, מה שחסר לי עכשיו זה שקרן תלמד ממני כללי התנהגות עם זרים.

למחרת בעבודה אני מבקש מאדם להיות אחראית לכניסה, מה שישאיר לי אחר כך את הגשת המשקאות ללקוחות בתקווה שזה יצמצם לי את שהותי בקרבתם. וליתר דיוק, בקרבתו.

גבריאל מחייך אליי בכניסה ומתקדם לעברי. האגו שלו לא נפגע? אלוהים. הוא מגרד באפו בהצגת הטבעת השמורה ללקוחות ה-VIP שלנו. אחלה, הוא לקוח מיוחד, זה הולך להיות כל כך מעצבן. אני מחייכת אליו וממתינה שיכנס אך זה בא עם תוכניות משלו, הוא רוכן לעברי "ערב טוב, ליידי. את ניראת נפלא הערב" לוחש בהתרסה ונעלם.

ליידי טטיאנהWhere stories live. Discover now