את יום ראשון אני פותחת עם שעתיים שינה ומעירה את קרן המעולפת למחצה. בזמן שהיא רוחצת את פנייה ומצחצחת שיניים, עם דירבונים כמובן, אני מכינה לה בגדים וממתינה לה במיטה עם מברשת וגומיות לתסרוקת היומית.
קרן מחבקת את גבריאל עם שתי הצמות הקלועות שלה ומחייכת בגאווה כשמחמיא לה עליהן. אוי אלוהים, איך לעזאזל אני מוציאה אותו מחייה בעוד שבועיים-חודש?
אני מכינה לי קפה ומתכוונת לעלות לחדר לעיין בספר בתקווה שאולי אירדם, מה שהקפה ימנע בתוקף.
"יש לי ארוחה עסקית היום. תצטרכי להיות פטפטנית" גבריאל פוגש אותי בצאתו מהחדר, לבוש.
"לגבי נושא מסוים?" נשענתי על משקוף דלת חדרי, נכון לעכשיו.
הוא נד בראשו קלות, "לא. תדאגי להעסיק את האישה בכל מיני שטויות שלכן. עליי לנהל שיחה רצינית עם הבעל בלי שתמרח עליו" מעקם את אפו בסלידה כלשהי. במקום שהתנועה תכער את פניו היא רק מוסיפה לו.
אני מהנהנת ומחליטה לקחת מקלחת קצרה בזמן שהקפה שלי יתקרר מעט, עכשיו שהקפצתי את קרן לבית הספר עליי לאגור מעט שינה גם לקראת הערב הצפוי לי.
גבריאל יוצא מחדרו ונכנס לחדר במקלחת, מסיט את הווילון ורגלו האחת שדילגה פנימה אל רצפת המקלחת קופאת. "שיט!" בולע את גופה במהרה וחוזר אחורה כשסוגר את הווילון עלייה. שאלוהים יעזור לו, איך עם הגילוי הזה ישרוד כל פעם שתתייצב מולו?!
"אולי תתקין דלת כמו רוב אנשי היקום?" רטנתי בכעס, מוודאת לכסות את גופי שהרגע היה חשוף לעיניו.
"אין צורך. פשוט לא שמעתי מים זורמים"
סיבנתי מהר את גופי "אני תכף מסיימת" הודעתי לו.
גבריאל נוהם ברוגז וחוזר לחדרו. הוא יצטרך לפקוד את המקלחת למטרה אחרת לגמרי לאחר המחזה. לעזאזל! קרן בתוך הבית הסיטה את תשוקת הנעורים והעוררות שלו כלפי אמה לתקופה דיי ארוכה. ועכשיו זה? מה יבטיח לו שלא יתנפל עלייה בזמן שתירדם?!
אני יורדת לבושה בסט פיג'מה ומחליפה את כוס הקפה הריקה לכוס גדולה של גלידה, קערה קטנה עם תותים שחתכתי לעיגולים ועושה את דרכי למעלה.
רגליי נעצרות בפתח חדר המקלחת למראה חצי גב רחב ושרירי שמתנועע, גניחות עמוקות וגרוניות בוקעים ממנו. גופי מעקצץ בתגובה ומוחי מבצע צניחה חופשית חדה של החיים שלי. עיניי יורדות, מפסלות במוחי את ידו שעל קדמת גופו שזזה בקצביות וחצי תחת הדוק ושרירי גורם לפי להתמלא בריר כאילו ראיתי נתח בשר עסיסי לפני צלייה. אני נשענת בחולשה על הקיר ושומעת אותו גומר. אלוהים ישמור. ברור שמזמן לא צפיתי באף מחזה מיני, בטח לא משהו שכולל אותי... אחרת איך אסביר את כל הדופק שהתרכז בין רגליי?!
"אוננת עליי?" פציתי את פי.
גופו נדרך למשמע קולי ואז הוא מסיט את ראשו לעברי "צפית בי?" הוא שואל.
YOU ARE READING
ליידי טטיאנה
Romanceהללויה. מועדון פרטי לנרשמים בלבד. מראה בית מלון/אירוח יוקרתי, מרווח ומציע מגוון פעילויות בחדרים ומחוצה להם. כמו שאומרים, מה שקורה בהללויה נשאר בהללויה. ועובדים ברמה עילאית. 4 גברים, 2 נשים. ערב אחד נכנס לו מצטרף חדש למועדון החברים, ובכדי להזרים אותו...
