ליידי טטיאנה

פרק 3

טוב. עברה בי מחשבה שגבריאל יצוץ להזכיר לי לגבי הזמן שנותר לי ואם חשבתי על העסקה, טעיתי. אין זכר ממנו ביומיים שהוקצבו לי, הוא אפילו לא מופיע במועדון. שמחתי על ההפוגה כי כך יכולתי לחשוב לא לשנות את דעתי בשום אופן אך מצד שני, אפשר להכניס את זה לקטגוריה של 'השקט לפני הסערה'.

בצהרי יום ראשון, שזה בעצם כעבור הדד-ליין, אמא יושבת עם תה ושוקעת לה בעולם משלה במטבח הקטן. נראה שהיא מוטרדת, ולפני שאני מגיעה להחלטה אם לשאול או לא אמא משתפת אותי ברגע שמבחינה בי יוצאת מחדרי. היא בוכה ומסתבר שהאקס שלה השיג את המספר החדש ויצר קשר.

אני נאנחת ומסבירה לה שאם עוברת בה מחשבה על לחדש קשר איתו שתשכח מזה, וממני כי אין מצב בעולם שאקרב את הבת שלי לנרקומן הזה. הספיק לי ממנו.

אמא מסבירה לי שהוא השתנה, שאינו בקשר עם הבן שלו כמו בעבר. זה תמיד אותו הסיפור. לי זה לא שינה דבר, שנאתי את האנשים האלה והם מביאים רק צרות, כמו המאות אלפים שהכניסו אותנו לחוב. ואז הם תמיד בורחים. "אמא, תגידי לי שאת לא חושבת על זה!"

"אני לא יודעת... אני מאמינה לו שהשתנה. הוא מדבר אחרת, הוא נשמע אחרת"  היא עוד מסבירה לי.

התמימות והאדישות שלה מעצבנים אותי אף יותר. "אמא, עברה חצי שנה. מה נראה לך בדיוק השתנה אצלו? בקבוק פחות? אני לא מאמינה שאת שוקלת את זה אחרי כל מה שקרה לנו!" קולי מאוכזב מאוד.

"אני מצטערת על מה שקרה לך, אבל אני רוצה להמשיך הלאה"

"לחזור לאנשים מהעבר לא נקרא להמשיך הלאה. באמת אמא, לפעמים אני ממש מתאכזבת ממך!"

פנייה מתכווצות "זאת אשמתך, את ליקקת לבחור כמו דפוקה" מטיחה בי חזרה.

אני משתנקת מהאשמה ומביטה בה בעיניים פעורות. פגועה ומאוכזבת ממש, איך אמא יכולה להגיד דבר כזה?! איך היא מכל האנשים?

פנייה מתרככות והיא קמה ושולחת יד לעברי "לא התכוונתי..." מתחרטת מיד.

"נראה דווקא שכן. טוב, טעיתי שסמכתי עלייך שוב" ברחתי מכל מגע שלה.

הרכות שבה נעלמים כלעומת שהופיעו "רק רצית שאעזור לך לשמור על הילדה שלך... גם את לא מי ישמע מה" ממשיכה במקום פשוט לסתום את הפה שלה.

"אמא. תודה על הכל, אני חושבת שזה היה רעיון גרוע להכניס את עצמי הנה. תעשי מה שבא לך" חגתי על מקומי ונכנסתי לחדר לאסוף את דבריי לפני שאצא לאסוף את קרן מבית הספר. זאת הייתה טעות איומה לחשוב לגור איתה, גם אם לא היה לי מגורים זמניים.
מאז שעברתי לכאן רכשתי לי רק חברה אחת ובתקווה שתצליח לעזור לי אני מחייגת אליה ומבקשת ממנה להתארח עד שאמצא דירה חדשה. למזלי היא מסכימה ומזמינה אותי אליה.

אחרי שאני אוספת את קרן ומסבירה לה שכרגע אנחנו נבלה עם יסמין בדירה שלה, וזאת רק מתלהבת יותר כי יש לה חברה לשחק איתה. ליסמין יש בת, אור, בגיל של קרן שלומדת איתה בשכבה שמשם בעצם הצטלבו דרכנו וגם בזכות העובדה שאנחנו אימהות חד הוריות. זה היה קליק מהיר.