Part 18

1.5K 112 5
                                    

״שוב איחרת, הילרדג׳..״ המורה השמנה המחליפה למתמטיקה רטנה כשנכנסתי באיחור של רבע שעה.
״בסך הכל רבע שעה,״ אמרתי בהפגנתיות והתיישבתי במקומי. ״וזה היל.״
״אל תתחצפי אליי!״
״אני לא התחצפתי אלייך!״ הרמתי את ידיי ככנועה. כמה גיכוחים נשמעו מימיני.
בריק ומייק, ברור.
״תהיי בשקט הולינג ותפתחי את הספר שלך כבר!״ המורה המחליפה השמנה צווחה עליי והשומנים שלה רעדו. בחיי שהיא חייבת דיאטה וקצת פחות אודם.. עד כמה אפשר לגרום לשפתיים שלך להיראות ענקיות שהן כבר כאלה? איכס.
פתחתי במהירות, אני לא אחת שמסתבכת הרבה עם מורות.. אבל כאלה שכל זמן מסתבכות עם השם שלי? באמת, זה היל. כלכך קשה?
הכית עדיין הייתה שקטה כשפתחתי בעמוד של דניאלה שישבה ליידי וסיננתי בכעס: ״זה. היל. מטומטמת.״ דניאלה פלטה צחקוק.
מסתבר שהמורה המחליפה שמעה אותי כי היא האדימה כמו סלק, לכן סולקתי מהכיתה להירשם במזכירות על ׳התחצפות והפגנת זלזול למורה׳, באמת?
כשהגעתי למזכירות פניתי לאחת המזכירות.
״אממ סליחה? באתי להירשם..״ מילמלתי בשקט. אני לא אחת שנרשמת לעיתים קרובות אז אני לא ממש זוכרת מה לומר.
״מה השם?״ המזכירה שאלה בקול צפצפני.
״טיילור היל,״ עניתי.
״טיילור היל.. טיילור היל..״ המזכירה מלמלה בעודה מגלגלת את עכבר המחשב. בינתיים הבטתי מסביבי, כמה תמונות, המורה שלי לספרות, בן.. רגע, בן?!
הבטתי בו בעיניים פעורות, זה הילד עם הקטע של המסרק וההומלסים מהתחנה! הוא ישב ממש ליידי וחייך אליי חיוך ידידותי כזה.
״הו הינה, מצאתי״ המזכירה הקפיצה אותי.
״על מה את נרשמת?״
״מה?״ שאלתי בבלבול, ואז נזכרתי. ״אה, הפגנת זלזול למורה והתחצפות ו.. אמ..״ מילמלתי כמו מפגרת, משחילה מבטים אל בן.
״אה.. אוקי...״ המזכירה ענתה בחיוך ואז הסתכלה על בן וכיווצה את עיניה.
״טיילור, מסתבר שזו הפעם החמישית שלך להשנה שאת נרשמת, לכן את צריכה לקבל השעיה ל3 ימים ..״ היא הודיעה לי.
מה? ג׳סי תהרוג אותי!
כל הזמן קתרין חופרת על כמה היא טובה וממושמעת.. איזה זין.
״אוקיי, אמ תודה?״ אמרתי בקצרה וקמתי, מסתובבת לדלת.
״הי, חכי שנייה.״ המזכירה קראה לי, הסתובבתי.
״מה?״
״מה את אומרת, שאני אוותר לך על ההשעיה״ היא אמרה, כבר מוצא חן בעיניי. ״אם את תחנכי את בן? הוא חדש לכן ה--״
״את מתכוונת לוותר לי על השעיה אם אני אראה לו את הבית ספר?״ שאלתי מבולבלת. הלב שלי דופק.
״כן.״ היא ענתה בחביבות, ״תרצי לעשות את זה?״
״אני אשמח!״ חייכתי וחזרתי להתיישב, למרות שלא רציתי שבן יראה שאני מתלהבת מיזה אני כן. מוותרים לי על השעיה מחורבנת בשביל סיור? לא אכפת לי.
״מצויין, אני אמחוק את ההרשמה שלך ותתחילי להראות לו את בית הספר מהיום בהפסקת צהריים?״ הנהנתי. ״אוקיי, בן, אני רק צריכה חהסביר לך על הכיתת פיזיקה ואסטרונומייה.. אם תתעניין..״ שמעתי את המזכירה אומרת כשיצאתי מחדר המורים, מחייכת בגאווה. צוחקת למורה השמנה שלא הבינה איפה הפתק שלי בפרצוף (״הא!״) וחוזרת למקום שלי. דניאלה ובוני מעבירות לי אסמס: ״את שמחה מידיי. אנחנו יודעות שאת מאוהבת.״ אני עושה הבעת גועל, ואז הוא נכנס.
הוא שאין להזכיר את שמו, שלגמרי הרס את הרצף הקסום שלי.

Stay - completedWhere stories live. Discover now