Stay - completed

Part 36

לא הגעתן למטרה אבל לא נורא.. הורדתי אותה.
עוד כמה ימים חופש..😋😃☀️
***
למחרת היה יום רביעי והחלטתי להבריז מבית ספר. דיברתי עם שאונה בווצאפ, מסתבר שהיא חולה.
׳חולה׳. חחח.
בן התקשר אליי אחה״צ, הייתי עדיין עם פיג׳מה ואכלתי פיצה מול מסך הטלוויזיה, קתרין הלכה לחברה וג׳סי הלכה לישון.
למרות שהייתי בפלאפון כשהשיחה נכנסה חיכיתי כמה צלצולים, כדי שיחשוב שאני עסוקה מידיי בשבילו.
בטון עייף עניתי לאחר כמה זמן: ״הלו?״
״היי טיילור,״ הקול המקסים של בן ענה לי מהקיו השני, אך הוא לא גרם לי לחייך, לא כמו שמייק גורם לי.
מה לעזאזל לא.
״רק רציתי לשאול אם את בסוף באה ליריד למען חסרי הבית מחר,״ הוא המשיך. כיחכחתי בגרוני.
״אממ.. אני לא יודעת..״
״ובכן, זה ייקח רק שעה אם תרצי ללכת מוקדם, ואת לא צריכה להשקיע הרבה מאמץ, אולי לעזור בכמה דברים..״ הוא עצר והייתה שתיקה מביכה לכמה שניות.
״אה.. אוקיי, נראה.״ חייכתי חיוך מאולץ למרות שידעתי שהוא לא יכול לראות אותי.
״אוקיי, מקווה לראות אותך,״ הוא השיב. ״ביי טיילור.״
״ביי.״ עניתי וניתקתי את השיחה. אני ממש לא רוצה ללכת, אבל אני מרגישה שבזמן האחרון אני התנקתי מכל האנשים שניסו להתקרב אליי..
שון, בן, טריש, אפילו דני?,
ומייק.
אבל עם מייק התחברתי בחזרה, אז למה זה לא קורה עם השאר?
אני חושבת שאני צריכה לקבל החלטה, החלטה חשובה. אני צריכה להחליט משהו שסוףסוף ישנה את החיים הבודדים שאני בונה לעצמי.
הוצאתי דף וכתבתי בכתב גדול:
המשימות שלי לחודש הקרוב
1. להשלים עם דניאלה ובוני
טוב, זה הולך להיות מסובך, אחרי כמעט חודש שלא דיברנו.. אני חושבת שהן כבר דיי שונאות אותי, התחברו עם בנות שנהגנו לשפוט ולרכל עליהם, כמו מייגן מלכת הכלבות של הבית ספר. ילדות שבחיים לא הייתי חושבת שדניאלה תצחק איתם בהפסקה.
תצחק איתן במקומי.
בוני ודניאלה החליפו אותי בלי ששמתי לב, היו לי הזדמנויות להשלים איתן ואני וויתרתי עליהן, כאילו שלא אכפת לי.
באמת לא אכפת לי?
ברור שאכפת לי! הן החברות הכי טובות שהיו לי עוד מחטיבת הביניים, הן היו לצידי ברגעי השבירה שלי, וברגעים השמחים, למה הוצאתי אותן בכזו קלות מחיי?
ומה הבעיה שלי עם כל קטע מייק ודניאלה?
לעזאזל יצאתי זונה. יותר מזונה. כשמסתכלים על זה, אני אמורה לשנוא את מייק, אני אמורה לאחד נגדו כוח עם דניאלה, לספר לה שהוא בגד בה עם בריטני הזו, לספר הכל. למה השתפנתי ביום ההוא בבית הספר, כשהוא רמז באיום על ה׳הפתעה׳ שהוא ואני מארגנים לדניאלה, ואז כשוויתרתי השמיע קולות של תרנגולת, כי אני באמת תרנגולת פחדנית, פחדנית ומטומטמת.
מה יש בו שגרם לי לשים את כל הדברים הנוראיים שעשה ועדיין עושה לחברה הכי טובה שלי (לשעבר) בצד?
איך אני יכולה לדבר איתו כרגיל כל פעם מחדש כאילו הכל בסדר? כאילו הוא באמת ידיד שלי? אני בוגדת, דניאלה צדקה. אני בוגדת וטיפשה ומגעילה.
ואני חייבת לעשות משהו בנוגע לזה.
ונתחיל ממחר.

מטרה:
50 הצבעות
10 תגובות

תשתדלווו❤️