בארוחת אחה״צ עם מייק הלך מצויין. הוא גם הכיר לי ידידה שלו, שאונה, ילדה עם שיער בתסרוקת קארה שנמצאת שכבה מעלינו, שבמקרה עברה באיזור.
ישבנו באיזה בית קפה, אוכלים וופל בלגי כמו חבורת שמנים שלא ראתה אוכל כבר שנים. שאונה ואני הכרנו והאמת היא שהיא ממש נחמדה וסופר מצחיקה, מהבנות האלה שאפשר להתחבר אליהן בשנייה.
שמתי לב שיש לה גם קעקוע על הכתף, ופירסינג בשפה. אבל זה לא לא הפריע לי.
מייק פחות דיבר, נתן לנו להכיר אחת את השנייה.. מידיי פעם הוסיף איזו הערה או אמר שהאוכל טעים או שלשאונה מרוח שוקולד על הסנטר, חוץ מיזה הוא בקושי דיבר מלבד לצחוק מדברים ששאונה אמרה.
גם אני פחות דיברתי, סיפרתי בהתחלה דברים על עצמי אך לאחר מיכן שקעתי בעולמה של שאונה. היא סיפרה בדיחות שגרמו לי ולמייק להישפך מצחוק. היא כלכך מגניבה. כל החברות שהיו לי עד עכשיו נראות רציניות כלכך לידה..
שאונה החליטה לעשות קטע למלצר. כשהוא יבוא, היא תשפוך את הלימונדה של מייק לשקית ותקשור, ואז תשים את זה על המגש של המלצר המסכן ותגיד שזה הפיפי שלה. אם היא עושה אתזה היא מקבלת 10 דולר מאיתנו. אם הוא באמת יאמין לזה, היא מקבלת 30.
כלכך מקווה שהיא חסרת ביטחון, למרות שהיא נראית ממש ההיפך. אלו דמי הכיס שלי להשבוע!
המלצר הגיע ושאונה עשתה את זה, נשפכנו מצחוק, הוא נראה כולכך מופתע.. 10 דולר לשאונה.
״ילדה מטומטמת..״ הוא מימל בעודו זורק את השקית על הרצפה והולך מאיתנו בכעס.
הפסקנו לצחוק ואני אמרתי, ״אני חושבת שמגיעים לך 10.״
״ממש לא!״ שאונה הצטדקה ושילבה את ידייה, ״הוא האמין לזה, 30 בבקשה,״ אמרה והושיטה את ידה לפנים בחיוך ערמומי, מחכה שנביא לה את הכסף. אני ומייק החלפנו מבטים מיתחכמים.
״אני לא חושב שהוא האמין לזה, אם הוא היה מאמין הוא היה צורח או משהו״ מייק משך בכתפיו.
״הוא לא בחורה, מייק. בגלל זה הוא קרא לי ׳מטומטמת׳.. איזו ילדה משתינה לשקית במסעדה ונותנת אותה למלצר?!״
״לא את! כי הוא לא האמין לזה,״ מייק הוסיף בגיכוך. שאונה נראתה כועסת.
״ובכן.. שנשאל אותו?״ הצעתי, לובשת חיוך ערמומי.
״אם את הולכת לשאול אותו את מקבלת 5 מהדולרים שאתם חייבים לי״ שאונה חייכה. ״אבל אז ישארו לך רק 5״ חייכתי בחזרה. היא גילגלה את עיניה.
״ישארו לי 25. פשוט לכי.״
צחקקתי ונופפתי לשניהם לשלום.
התקדמתי אל עבר הדלפק, אותו המלצר עמד שם וגילגל עיניים כשראה שאני מתקדמת לכיוונו, נעמדת ראשונה בתור.
״כן, מה עכשיו?״ שאל בחוסר סבלנות. נלחצתי.
לא יודעת למה עשיתי את זה, אולי כי הייתי צריכה חיזוק מחבריי המפגרים לשולחן, או אולי סתם כי לא רציתי להביט בפנים של אותו המלצר באותו רגע.. סובבתי את ראשי לאחור, ואז ראיתי אותו, עומד מאחורי בתור לדלפק.
זה היה..רוצים לדעת מיהו השני בתור???
מטרה:
55 הצבעות
15 תגובות
YOU ARE READING
Stay - completed
Romanceהוא נטש אותי כשהכי הייתי זקוקה לו. לא השאיר אחריו כלום. חוץ מהלב שלי, החצי שלו, שבור. נשבעתי לעולם לא להתאהב יותר, בחיים לא ליפול למלכודת הזאת ששמה הוא ״אהבה״. תפקידה הוא לעוור אותך, לתת לך תקווה, ואז לקחת אותה. אהבה נועדה כדי לשבור לבבות, לבבות שב...