Stay - completed

Part 39

אז חברה שלי עזרה לי והגעתי למסקנה שכן יהיה סוף פתוח לעונה הבאה.. (שמח+עצוב)
בבקשה בבקשה תעשו אותי שמחה ותצביעו ותגיבו יותר כי אני אשים מטרות יותר גבוהות לפרקים מעכשיו בגלל שמתקרבים לסוף אז אני ממש משקיעה בהם
אפילו עשיתי מחקר על סרטן. כן.
תגלו למה אם תמשיכו לקרוא בייייי לאבבבבבבב

***

"קתרינה חולה בסרטן.." הרופא בישר לנו.

אני לא מאמינה שאחותי הקטנה בת ה-6 חולה בסרטן.. זה פשוט בלתי נתפס. אני אולי רק בת 11, אך אני יודעת טוב מאוד מהו סרטן.

"איזה סוג של סרטן דוקטור?" אבי שואל, קולו מעט רועד, אימי אוחזת בקתרין בשתי ידיה. היא אפילו לא יודעת מה זה סרטן, היא יותר מידיי קטנה ותמימה.

"לוקמיה מסוג all, לוקמיה לימפוציטית חריפה." הרופא עונה לנו. זה נשמע רע.

"מה זה לוקמייה אמא?" קתרין שואלת אך אימי מתעלמת מימנה, דמעות בעיניה.

"האם יש לה סיכוי לחיות, דוקטור?" היא שואלת, קולה כמעט נשמע כלחישה דועכת.

הרוא מביט בה במבט עצוב אך מתעלם משאלתה ומסביר על המחלה. "הלוקמיה הזו נפוצה בעיקר אצל ילדים, כמו קתרינה. תאי הדם שלה אינם מסוגלים לבצע את תפקידם. בנוסף, היא מתאפיינת בקצב מהיר של התרבות התאים הסרטניים.. לכן יש להתחיל בטיפולים הכימותרפיים כבר מחר." הדוקטור מסביר, נותן לנו דף בו כתוב שיש לקתרין פגישה למחר בבוקר.

"כנראה שאיאלץ להיעדר מהעבודה.." אימי מביטה בדף.

"האם קתרין חשה בהזעה מוגברת, כאבי ראש, עייפות או כאב במפרקים ובעצמות בזמן האחרון?" הרופא המשיך לתחקר כמו מלפני שעה, לפני שהתוצאות של קתרין הגיעו.

"כן.. אני חושבת. בשבוע האחרון הוצאנו אותה הרבה מהגן בגלל שנפלה וקיבלה מכות שיצרו דימומים דיי קשים, היא יכולה לישון לפעמים גם חצי יום אם ניתן לה.." אימי השיבה בהשפלת ראשה, לאחר מיכן היא עזבה את קתרין והלכה לשירותים. היא בוכה.

"אתה חושב שהיא תחייה דוקטור?" אבי שאל, לוקח את קתרין לחיקו.

"עוד אי אפשר לומר כלום בנושא, אך הסיכויים כרגע אינם משחקים לטובתה.. אני מצטער, מר היל."

דמעה חלפה מעינו של אבי, קתרין רק המשיכה לשחק בבובה שלה וצחקה, לא מבינה מה המשמעות של לוקמיה.. אמא בשירותים, ואני? אני לא מאמינה שאולי אאבד את אחותי.