Stay - completed

Part 42

נ.מ שאונה.

אחרי שטיילור לא חזרה הרבה זמן התחלתי לדאוג לה, לכן הלכתי לחפש אותה, לא היה לי משהו יותר טוב לעשות והטיפול של מייק אמור להסתיים עוד 10 דקות בערך.
הלכתי במסדרונות בית החולים עד שהגעתי איכשהו לדלפק הקבלה בלי לשים לב. ואז ראיתי את טיילור יושבת ומסתכלת באיזו תיקייה.
היא כלכך יפה ואני סוג של מחבבת אותה.. כן, אני בי. אבל אף אחד לא יודע את זה, חוץ ממייק.
״טיילור?״ פניתי אליה כדי להיות בטוחה שזו באמת היא. היא הרימה את מבטה מהדבר הזה שהיא הייתה שקועה בו.
״הו, היי שאונה..״ היא מילמלה ומיהרה לסגור את התיקייה במהירות. הספקתי לראות שעל הכריכה הופיע שמו של מייק.
מאיפה לה הדבר הזה?
״מה עשית כרגע?״
״כלום.״
״את הסתכלת בתיקייה שלו, נכון?״ היא בלעה את רוקה וצבטה את גשר אפה. ״לא.״
שקרנית.
״את יודעת שזה אסור, נכון? אני יכולה לדווח עלייך ויכולים אני לא יודעת מה לעשות לך..״ מילמלתי בעצבנות וחטפתי מימנה את התיקייה.
״בבקשה אל תלשיני עליי, שאונה..״ היא התחננה. כמובן שלא אלשין עלייה.
נאנחתי. ״אוקיי, אבל תחזירי את זה עכשיו.״ פקדתי עלייה והיא הנהנה במהירות.
התחלתי ללכת לכיוון חדר הטיפולים של מייק כשבינתיים היא החזירה את התיקייה ואז דילגה במהירות עד שהגיעה אליי.
״שאונה, אני ל--״
״אני אפילו לא רוצה לדעת איך השגת את זה, טיילור. אז תחסכי את הפרטים.״ השתקתי אותה, זה לא היה כזה כיף אבל מה שהיא עשתה זו חדירה לפרטיות, וזה אסור.
אני מקווה שהיא לא ראתה יותר מידיי...
כשהגענו לכיסאות ההמתנה שלנו מייק בדיוק יצא וחייכתי אליו.
״בואו נעוף מיכאן,״ הוא חייך חיוך קלוש והחזרתי לו מבט מנחם. טיילור אחזה בידו, איפה שהוא זה כאב לי.
״קדימה״ אמרתי והתחלתי ללכת.

מטרה: 30 הצבעות
10 תגובות
בבקשה אתן יכולותתת אני יודעת שנטשתי אבל עכשיו חזרתי ויש עוד 2 פרקים לסיוםםם