״חכה לי!״ צעקתי ורדפתי אחריו במורד הגבעה. אני ומייק החלטנו להבריז מהשיעור האחרון, הוא ודניאלה חזרו להתיידד אז גם היא ובוני באו איתנו וישבו בינתיים על שפת האגם יחד עם דילן, בן, ועוד כמה ילדים מהשכבה שלי שהצטרפו אלינו.
השמש חיממה את גופי והמשכתי לרוץ אחר מייק שלקח את התיק שלי והניף אותו באוויר כמו אדיוט כשהוא רץ.
״מייקל אדאמס, תעצור!״ המשכתי לרדוף אחריו, צחוקו מתגלגל. עד שלבסוף הוא מעד ונפל, ואני לא הספקתי לעצור ונפלתי לצידו, שנינו מתגלגלים מצחוק.
״תינוק.״ חטפתי מימנו את התיק, הוא קרץ לי.
״זקנה.״
המשכנו לשכב שם עוד כמה זמן, על הדשא, מביטים לשמיים.
״טיילור, אני יכול לשאול אותך משהו?״ הוא שאל לפתע.
״כן,״ גיכחתי. ״ברור.״
״את רוצה אולי אממ.. ללכת איתי למסעדה ביום.. מחר בערב?״ הוא שאל, הפוני השחור שלו מבולגן ומכסה על אחת מעיניו. התרוממתי ונשכבתי על הצד, מבטי על פניו.
״אתה מזמין אותי לדייט אדון אדאמס הצעיר?״ הרמתי גבה בחיוך.
״ברור שלו, טיפשונת,״ הוא צחקק, מעט.. לחוץ? ״אבל רציני.. את רוצה?״
״אממ כן. רגע, רק שנינו?״
״רק שנינו.״
שתיקה מביכה. אופס.
״טוב אני מניח שכדאי שנחזור.״ הוא קם לפתע באופן לא צפוי ומיהרתי לקום אחריו, מסדרת את שיערי הבלונדיני שהתפרע.
״כן אוקיי.״
הוא אחז בידי כשהלכנו חזרה לאיפה שכולם. זה גרם לי לתחושת צמרמורת שעיקצצה בכל הגוף שלי. שאלוהים ייקח אותי מכאן וזהו.
***
״הו שלום לכם זוג יונים!״ דניאלה קראה לעברנו כשהגענו אחרי מספר דקות. זה הפתיע אותי והסמקתי, אני מניחה שהיא כבר התגברה על מייק משום שהיא ובן היו דיי צמודים, בהתחשב בעודה שהוא דיי היה דלוק עליי מאז שהצטרף, הוא וקטע ההומלסים שלו. אך ראו שיש ביניהם משהו. זה היה נחמד, במיוחד כי היא נראתה מאושרת.
אני חושבת שזה היה היום הכי מאושר שלי מזה הרבה זמן. מאז שהוריי מתו. רק לשכב בשדה פתוח, לצחוק עם החברים שלי על דברים מפגרים, לשכשך באגם הקריר תחת השמש. ולהיות ילדה, ליהנות מהילדות שלי, מחברים שלי. מייק ואני כל הזמן הגנבנו מבטים.. אני חושבת שאני..
אוהבת אותו.
כן, אני אוהבת אותו! וסוף סוף אני לא מתביישת בזה.
אני אוהבת את החיים שלי, את דודה שלי ג׳סי, את אחותי קתרין, את ההורים שלי, את מייק, את החברים שלי, את עצמי.
ובמילים אלו אסכם- לא. לא מה שאתם חושבים. לא יהיה כתוב כאן ׳הסוף׳ או משהו נדוש שכזה. כן, חשבתי שזה היה הסוף, הסוף של הסיפור שלי. אבל זה לא. אז חכו ותגלו.מטרה: 30 הצבעות
10 תגובות
YOU ARE READING
Stay - completed
Romanceהוא נטש אותי כשהכי הייתי זקוקה לו. לא השאיר אחריו כלום. חוץ מהלב שלי, החצי שלו, שבור. נשבעתי לעולם לא להתאהב יותר, בחיים לא ליפול למלכודת הזאת ששמה הוא ״אהבה״. תפקידה הוא לעוור אותך, לתת לך תקווה, ואז לקחת אותה. אהבה נועדה כדי לשבור לבבות, לבבות שב...