Stay - completed

Part 7

״ג׳סי את חייבת להירגע..״
״לא, טיילור אני לא אירגע! קטרין תסתמי את האוזניים... יופי, אני לא אירגע עד שהבן זונה הזה יעוף מהמרפסת שלנו!״
״גברת היל, אנ--״
״תשתוק, אתה!״
״ג׳סי!״
״מותר לי לפתוח את האוזניים?״
״לא!!״
״אני מוותרת!״ הרמתי ידיים בהסתייגות ויצאתי מהבית.
״לאן את חושבת שאת הולכת, טיילור?!״
״לכל מקום שהוא לא כאן!״ צעקתי ואחזתי בידו של דני בהפרזה כדי לעשות דווקא לג׳סי. כבר יכולתי לדמיין אותה נושכת את שפתה התחתונה ומזעיפה פנים בעודנו נכנסנו למכונית של דני. זה דיי שימח אותי.
דני בגד בי מלפני חודש, סלחתי לו לפני שבוע. וחזרנו. זהו.
״אז לאן תירצי ללכת, מיס היל?״ דני קרץ אליי, אבל הייתי עצבנית מידיי.
נשענתי על חלון המכונית והתבוננתי על הבית שלי.
״טיי?״
״מה?״
״שאלתי אם תרצי ללכת לסטארבקס.. לא שמעת?״ הוא שאל, הסתובבתי אליו וגירדתי בראשי.
״אהה, כן, מצטערת. בוא ניסע..״ מילמלתי ודני התחיל לנסוע.
כשהגענו הוא הזמין שני הפוך עם קצפת לשנינו ושילם.
שתינו ודיברנו כשלפתע..
״דן-דן?!״ קול נשי נשמע מאחורי. הסתובבתי. ונחשו מי זאת היתה.
״ולרי??״ דני שאל בחשש והסתכל עליי בדאגה. ולרי התקרבה לכיווננו כשחיוך מרוח על פרצופה.
זו מי שדני שכב איתה באותו לילה לפני חודש.
היא והציצים המלאכותיים שלה רכנו לעבר דני שכבר התחיל להזיע והיא לחשה לו, אבל לחשה בקול, כדי שאני אוכל לשמוע. ״חשבתי שאתה ואני קבענו היום ב22:00, לא?״
בלעתי את רוקי כשהיא הדביקה נשיקה על לחיו. ״מקווה שהכנת את הסדינים..״ אמרה במתיקות, ציחקקה והלכה.
קמתי ממקומי וכבר הרגשתי את הגוש הצורב בגרון ואת הדמעות מורחות לי את המסקרה.
״טיילור!״
הגברתי את צעדיי.
״טיי, חכי!״ דני אמר בקול מתחנן ותפס אותי ביציאה. ״תעזוב אותי, דני,״ מילמלתי. ״פשוט צא מהחיים שלי.. ז-זה כלכך קשה?״
״כן! כן זה כן, כי אני אוהב אותך! רק אותך.״
״אז מה זה היה?״ בכיתי.
״אני.. היא עדיין חושבת שאנחנו יחד.. היא עשתה את זה כדי להתגרות בך, לא הבנת? אני בחיים לא אעשה את הטעות הזו יותר. כי אני אוהב אותך, טיי.״
המילים שלו ריככו אותי, ולחשוב שכבר ממש האמנתי לו. ״אוקיי.. גם אני אותך..״ מילמלתי.
״בואי הנה,״ הוא משך אותי לחיבוק, ואני, בטימטומי, חיבקתי אותו בחזרה.
בבוקר שלמחרת ולרי והוא עזבו את העיר.
ולמדתי לעולם לא להאמין לשלושת המילים: אני אוהב אותך. בחיים לא.
***
״טיי, אני יודעת שמשהו מעצבן אותך.. מתישהו תצטרכי לספר לי.״
״דניאלה! אני בסדר גמור! מלא שיעורי בית, זה הכול..״
״את לא רצינית. בחיים לא הסתרת מימני כלום! מה השתנה, טיילור היל?״
נשפתי לפלאפון שלי. ״אולי אני השתניתי..״
כן, זה מייק והיא שיוצאים, המחשבה על זה שאולי עכשיו הוא בחדר שלה והם מתמזמזים, אולי זה מה ששינה אותי.
״טוב. כשתרצי לדבר, תרימי שיחה.״
״אוקיי, ג׳סי.. בייי!״
שמעתי את דניאלה מצחקקת, ״את קראת לי הרגע ג׳סי?״
״אולי.״
״חהחה, מצחיק טיילור. נדבר מחר..״
״אוקיי, ביי דיי.״
״ביי טיי.״
ניתקתי את השיחה ופתחתי את דלת חדרי כדי ללכת לקחת משהו לנשנש, אך מולי התגלתה קתרין, והיא נפלה לרגליי.
״את האזנת לשיחה שלי?!״ שאלתי המומה, קתרין מיהרה לברוח בצחקוקים.
״ג׳סי!!!״ צעקתי.
״לכי לישון קתרין!״ שמעתי את ג׳סי צועקת מהקומה למטה. עוד פעם, קתרין מתחמקת מעונש.
נשכבתי על המיטה שלי וכשכבר הרגשתי את עיניי נעצמות נשמעה נקישה על החלון בחדר שלי.
״מה לעזאזל..״