Stay - completed

Part 4

״הוא פשוט כלכך מעצבן, דניאלה!״
״חרק מתחיל ב-ח׳ 3 אותיות..״
״הוא כבר נתקע בי פעמיים היום! פעמיים!״
״ח'.. ח׳..״
״והוא אפילו לא מתנצל! הוא מצפה שאני אתנצל! אני!״
״חגב!״ דניאלה צווחה והוציאה את העט מהפה שלה.
״את בכלל הקשבת לי או שרק פתרת את הדבר המטומטם הזה?״ שילבתי את ידיי בפנים כעוסות.
״ברור שהקשבתי לך. דיברת על הילד החדש, לא? וזה לא ׳הדבר המטומטם הזה׳, יש לזה שם. זה תשחץ!״ דניאלה הוכיחה אותי בחיוך שבע רצון. נחרתי בבוז.
ישבנו על הספסל שלנו איפה שאנחנו, או יותר נכון דניאלה, בוהות באימון של שחקני הפוטבול.
התחביב של דניאלה הוא פתירת תשחצים. סוג של מכורה, אני חושבת.
״קוראים לו מייק, דני!״ קראתי וחטפתי מימנה את העלון.
״תחזירי לי את זה!״ היא ייבבה וניסתה לחטוף את העלון מידיי, אך אני כבר זרקתי אותו. לתוך המגרש.
״מאוד בוגר, טיילור..״ דניאלה מילמלה וקמה בכדי לקחת את התשחץ המקולל שלה. ציחקקתי.
היא נדחפה בתוך שחקני הפוטבול הרבים ששיחקו במגרש והרימה מישם את העלון ונופפה בו לכיווני, חורצת את לשונה.
כשלפתע.. הוא נתקע בה.
והפיל אותה.
מייק.
ברגע הזה, פשוט התמוטטתי מצחוק.
היא הייתה בשוק, הפנים שלה פגשו את הרצפה. ככה אני נראיתי בשתי הפעמים היום שבהם מייק הפיל גם אותי, בלי לעזור.
כמובן שהתכוונתי לעזור לדניאלה.
קמתי ממקומי וכשכבר הייתי בחצי הדרך אליה, נעצרתי.
לפניי ראיתי את מייק אוחז בשתי כתפיה של דניאלה. אותם, צמודים מאוד. היא מילמלה תודה או משהו ואז הוא הרים לה את התשבץ.
הוא שאל אותה משהו על התשבץ והיא צחקקה, וגם הוא.
נשמתי עמוק, מאופקת, והתקרבתי אליהם.
״מפריעה?״ שאלתי ולקחתי את דניאלה בידה, מרחיקה אותה מעט ממייק.
הוא חייך אליי חיוך מתנשא ואז אמר,
״בדיוק החלפנו מספרי טלפון, נכון דניאלה?״ הוא הסיט את הפוני השחור שלו והתבונן בדניאלה.
״אהה.. כן?״ היא גימגמה.
״אני מתכוונת.. באמת? זה מצויין, כאילו, סבבה. יש לך עט?״ היא הוסיפה בחיוך.
למה למה למה למה .
״אני חושב שיש לך ממש פה.״ מייק אמר, התקרב לדניאלה ואחז בידה שלפתה את העט שאיתו פתרה את התשחץ.
אלוהים איזו סתומה.
היא הסמיקה, וכתבה לו על היד את המספר שלה. היא התכוונה לתת גם לו את העט בכדי שיכתוב לה את שלו אך באותו הרגע עשיתי את המשהו הכי מטומטם שיכולתי אי פעם לעשות, או אפילו לחשוב לעשות.
משהו שנגד את כל החוקים שלי.
וזה הדבר הבא.