בתוך אחת הכיתות הסגורות היחידות שהיו באולימפוסכול, ישבו שניים עשר אלים, כולם מביטים אל עבר האלה השלוש עשרה, שעמדה מולם בסמכותיות.
"אני שמחה להכריז על המצטרף השלוש עשרה לאולימפיים" היא חייכה והפנתה את ידה אליו "ברוך הבא האדס"
האדס הנהן בראשו מבלי לחייך, מעביר יד על כסאו- ששינה את צבעו לשחור אפלולי ברגע שהאדס התיישב עליו.
"לא ישבת איתו בספרייה לפני כמה ימים?" לחשה ארטמיס לאתנה
"כן, הוא לא נראה מסוג האלים שיצטרפו למועדון כזה" אתנה לחשה חזרה "הוא דיי מתבודד"
"אולי זאוס התעקש, הוא בכל זאת אח שלו" ארטמיס הסתכלה על זאוס, שחייך להאדס.
"יכול להיות" אמרה אתנה מבלי להקדיש לנושא מחשבה רבה
בסוף הפגישה זאוס פוסידון והאדס נותרו מאחור
"ברוך הבא!" פוסידון חייך
"אני מצטער שלא היית בפנים מהתחלה" זאוס גירד את עורפו "רק טבעי ששלושת האלים הכי חזקים יהיו אולימפיים"
האדס העביר את מבטו בין שניהם ופתח את פיו לראשונה מאז שנכנס לחדר "אתם רציניים?"
החיוך נמחה מפניו של פוסידון וזאוס הביט באל המוות בבלבול "למה אתה מתכוון?"
"כל ה'אולימפיים' הזה. זה רעיון ממש דפוק. מזאוס אני לא מופתע אבל אתה?" הוא הסתכל על פוסידון "יוהרה לא הולמת אותך"
"אז מה אתה עושה פה בכלל?" תקף זאוס בכעס
"רציתי לבוא לראות, אולי אתם טיפה יותר טובים ממה שחשבתי" האדס אמר "טעיתי. כל מה שאתם עושים זה לשבת על כיסאות המלכות שלכם, מדברים על כמה אתם יותר טובים ואיך תשלטו בבני התמותה בבוא העת"
"מישהו יצטרך לעשות את זה. אל תהייה צבוע, אנחנו יודעים שאתה ותנטוס גם מדברים על שליטה במתים וכל זה" תקף אותו פוסידון
האדס הסמיק ופנה ללכת "אתם מוזמנים להתנשא כמה שאתם רוצים. אני פורש" הוא יצא מהחדר, משאיר את הדלת פתוחה אחריו. זאוס הזעיף פנים ופוסידון העביר את מבטו אל כיסאו של האדס, שכאילו שמע שבעליו עזב, וחזר לצורת כיסא פשוט
"עזוב אותו" הוא פנה אל זאוס "הוא יתחרט על זה בקרוב"
הם החליפו הנהון ויצאו מהחדר גם הם, טורקים את הדלת.
YOU ARE READING
אולימפוסכול - בית ספר לאלים
Ficción históricaכולם מכירים את המיתולוגיה היוונית, ואיך אפשר שלא, את האלים. אבל מי קבע איזה אלים הם יהיו? איפה הם למדו להשתמש בכוחות שלהם? או בקיצור, איך הם ניהיו האגדות שהם? אתם מוזמנים לגלול למטה ולקבל הצצה קטנה לאיך הכל התחיל. ברוכים הבאים לאולימפוסכול! ~הסיפור...
