אולימפוסכול - בית ספר לאלים

פרק 19

אזזז
אחרי מלא זמן שלא- פרק חדש:

הימים חלפו והאלים כבר לא היו חדשים באולימפוסכול. הם עברו משיעור לשיעור, לומדים עוד ועוד בשביל להצליח ולהיות אלים מוצלחים יותר. אחרי שלכל אחד מהם כבר היה תפקיד, סממן ופחות או יותר מושג מה הוא רוצה לעשות עם עצמו, הגיע הזמן להתפנות למשימה שניתנה להם עוד בתחילת השליש: ניהול חייו של גיבור.
באותם ימים לא נשמעו כמעט קולות במסדרונות בית הספר. כל האלים עבדו במרץ על המשימה, ממהרים מהספרייה ואליה בחזרה, מיישרים קלפים מקושקשים וממלמלים לעצמם. אתנה ישבה בישיבה מזרחית על מיטתה ופרסה את רשימותיה בחיוך, מוכנה לליטושים אחרונים. באותו הזמן כל שאר האלים היו בספרייה. טוב, כמעט כולם, כמו שהרה עמדה לגלות. אלת הנישואים כמה ממקומה והתמתחה
 "אני הולכת למתוח רגליים" הכריזה לחלל האוויר. שאר האלים אפילו לא טרחו להרים את ראשם מהספרים. היא שוטטה ברחבי בית הספר בצעדים מלכותיים כשלפתע נשמע קול צחוק חלוש בהמשך הפרוזדור. היא מיהרה אחר הקול והגיעה בדיוק בזמן לראות מפל שיער בלונדיני מתנופף מבעד לדלת הנסגרת. הרה צמצמה את עיניה בחשד.
"אני חייבת לבדוק את העניין הזה לעומק" חשבה ומיהרה לחזור לחדרה, כשבמוחה עשרה תרחישים שונים.

אפרודיטה צחקקה בהנאה והתקרבה להפייסטוס, שישב על השולחן הקרוב ביותר. 
היא נעמדה מולו וחייכה בפלרטטנות, הוא קירב את ראשו ושפתותיהם נפגשו.
הוא הניח את ידו על גבה והיא שילבה את אצבעותיה על עורפו הרחב. 
הם עצרו לרגע והביטו אחד בשנייה כשלפתע הפייסטוס תפס במותניה והניף אותה באוויר, מניח אותה לידו על השולחן. אפרודיטה פלטה צווחת צחוק ומיהרה להיצמד אליו, נשיקתם מתלהטת יותר ויותר. לבסוף הם התנתקו וחייכו, מתנשפים קלות. אפרודיטה החליקה את שיערה ונענתה לידו המושטת של הפייסטוס, שעזרה לה לרדת מהשולחן.
הם החליפו נשיקה מהירה אחרונה ומיהרו לצאת מהחדר. 

♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡♡

אני יודעת שהפרק קצת קצר הפעם, אבל עכשיו חזרתי ויש למה לצפות!
מקווה שאהבתן ושלא נטשתם אותי:)