פרק שמיני- אתה גיי? (חלק ראשון)

194 12 3
                                    


נ.מ- הארי פוטר
אני לא יודע מה חשבתי לעצמי, בעצם לא חשבתי בכלל. מאלפוי כל כך עצבן אותי שהייתי חייב להשתיק אותו, בכל מחיר שיהיה, אבל אל חשבתי שאני אהיה עד כדי כך טיפש.
בלי לחשוב פעמיים פשוט הצמדתי את שפתיי לשלו. אני נישקתי אותו בעוצמה רק כדי לגרום לו להפסיק לדבר, אבל חוץ מזה, זה הרגיש טוב, השפתיים הרכות והקרות שלו נשקו את שלי. לא היה לי מושג מה אני עושה, לא ידעתי למה. אבל ידעתי דבר אחד, לא רציתי שזה יפסיק. רצית שהוא ימשיך.
אחרי בערך כמה שניות הוא נישק אותי בחזרה, הוא העביר את ידו בשערי ותפס אותו בעוצמה. אני עצמתי את עיניי ונתתי לעצמי להירגע קצת, הנשיקה הפכה לעדינה ולרכה. השפתיים שלו כבר נהיו חמות והיד שלו החליקה בעדינות לצווארי, הרגשתי את קור הטבעות שלו על צווארי, היד השמאלית שלו החליקה על השיער שלי בשעה שאני עם ידיים לצד גופי מנסה שלא להזיז שום שריר חוץ מהשפתיים.
הייתי כל כך לחוץ באותו הרגע, מיליון מחשבות רצו לי בראש ולא יכולתי להשתיק אותן. רציתי אבל המחשבה שמאלפוי נישק אותי בחזרה לא עזבה אותי.
אחרי כמה דקות, שעות אולי ימים.. אני לא יודע תחושת הזמן שלי נעלמה. הוא התנתק מהנשיקה, הוא היה במרחק שפתיים ממני והוריד את ידיו משערי ומצווארי.
אני ניקיתי את הפה שלי עם השרוול והתרחקתי ממנו בקצת.
״אה..״ מאלפוי בקושי גמגם
״זה.. למה נישקת אותי בחזרה?״ שאלתי אותו מתרחק טיפה יותר
״למה נישקת אותי בכלל?!״ הוא הרים את קולו
״אני לא יודע, רציתי שתשתוק״
״וזאת הייתה האופציה היחידה שלך?״
״זה הדבר היחיד שעלה לי לראש!״ צעקתי, והוא סוף סוף שתק, נוצרה שתיקה מביכה של כמה שניות
״אתה לא סטרייט?״ הוא שאל ושבר את השתיקה
״אני.. אני לא יודע״ לחשתי
״מה?״ הוא שאל
״אני לא יודע.״ אמרתי יותר חזק מפנה את הגב שלי כלפיו.
״אני חושב שאני אחזור לחדר שלי... נתראה מחר״ הוא אמר והתחיל לרדת מהעץ
״מחר?״ שאלתי בבלבול
״כן, יש לנו את הריתוק עם סנייפ וקבענו לשחק קווידיץ׳.. אם אתה עדיין רוצה״ הוא פנה לעברי
״כן.. כן.. נתראה מחר״ סיימתי את השיחה וצפיתי במאלפוי יורד מהעץ.

נ.מ-בלייז זאביני
הייתי בדרך חזרה מהדייט שלי שלמעשה לא היה כזה גרוע, נכנסתי בשקט לחדר השינה של הבנים ומזווית העין שלי ראיתי את פנסי יושבת ליד עדן החלון מסתכלת על משהו בהתעניינות
״על מה את מסתכלת ומה את רואה?״ שאלתי בשקט מנסה לא להעיר אף אחד
״בוא מהר אתה חייב לראות את זה בלייז״ היא קראה במהירות. התקדמתי לעברה בצעדים מהירים ונדהמתי למראה עיניי
״זה באמת?-״
״כן״ היא קטעה אות
״פוטר? באמת? חשבתי שלפחות יהיה לו קצת טעם״ אמרתי בניחוח קל
״רגע.. אז פוטר הוא.. בי, פאן..״ היא אמרה בבלבול
״הוא היה עם ג׳יני נראה לי.. אה.. אפרופו ג׳יני-״
״נראה לך שאכפת לי מג׳יני עכשיו. תספר לי אחר כך.. אני לא רוצה להחמיץ שום דבר. אבל דראקו עם פאקינג פוטר?!״ היא כמעט צעקה את החלק האחרון
״ששששש״ לחשתי בלחץ
״סליחה, אני פשט לא מאמינה שהם ביחד״ היא אמרה וחיוך ענק היה על פניה
״למה את מחייכת, אולי הם לא ביחד. אולי... אוי נו על מי אני צוחק יש לנו חבר גיי.. תמיד רציתי״ אמרתי בלחישה
״אתה חושב שאנחנו צריכים לדבר איתו על זה?״
״לא עכשיו, נדבר איתו בבוקר. וחוץ מזה את לא שאלת איך היה הדייט שלי״ אמרתי והרמתי את הגבות שלי
״היא לא איתך, ואתה נראה סביר מינוס, אני מנחשת שהלך סבבה״ היא אמרה והתקדמה לעבר הדלת. עשיתי לה תנועה גסה עם היד וכך גם היא עשתה לעברי.
״מטומטמת״ לחשתי לעצמי מגחך

היי זאת אני הסופרת
סליחה שלא העלתי הרבה זמן, לא ידעתי ממש מה לכתוב ואיך להמשיך
אם יש לכם ביקורות, הערות או תגובות אני אשמח לשמוע
אני אשתדל לכתוב יותר
המשך יום או לילה טוב🤟🏽✨

איכשהו נגרום לזה לעבוד//דראריWhere stories live. Discover now