איכשהו נגרום לזה לעבוד//דרארי

פרק שמיני- אתה גיי? (חלק שלישי)

נ.מ- דראקו מאלפוי

ישבתי בחדר האוכל ליד פנסי ובלייז, הם התנהגו מאוד מוזר היום בבוקר. העמסתי קצת אוכל על הצלחת שלי אבל לא נגעתי בו, כל הזמן ששהיתי באולם לא יכולתי להוריד את עיניי מאותו ילד, הגריפינדורי הנודניק שהיה בשנה הראשונה, כעת הפך לבחור צעיר עם שיער חום כהה שאני לא יכול להסיר את העיניים שלי ממנו.
״דראקו?״ פנסי קטעה את מחשבותיי והחליפה מבטים ביני לבין הצלחת שלי
״מממ״ מילמלתי עדיין לא מוריד את עיני מהארי
״אתה לא נגעת באוכל שלך אפילו לא פעם אחת״ היא אמרה ושמה בצלחת שלה עוד קרואסון
״אני.. אני לא רעב״ אמרתי בקול חלש, היא ויתרה על הניסיון להבין אותי וחזרה לצלחת האוכל שלה.

ארוחת הבוקר הלכה מאוד מהר, היו עוד כמה הודעות שפרופסור דמבלדור רצה למסור אך חוץ מזה, הכול הלך חלק.
טיילתי ברחבי הוגוורטס עם בלייז, מבלה איתו את הדקות האחרונות לפני שהוא ילך להוגסמיט.
״תקשיב.. זה מאוד מביך אותי לומר לך את זה.. או יותר נכון לשאול.. טוב זה בעצם.. שאני גם שואל משהו וגם אומר..״ הוא עצר במקומו ופנה עם הפנים לכיווני
״נו דבר כבר.״ הצהרתי
״דבר ראשון.. אתה מבטיח שאתה לא תקטע אותי באמצע״ הבטתי בו במבט מיואש והנהגתי במהירות ״אוקי. אני ראיתי אותך מנשק את הארי פוטר אתמול בחצר האחורית של בית הספר״ פניי הפכו לאדומות ועיני נפתחו לרווחה ״ודבר שני... אתה גיי? או בי? או פאן? או-״
״אתה ראית אותי מנשק את..?!״ לקחתי נשימה עמוקה כדי להרגיע את עצמי ״אני.. חושב שאני גיי.. אבל אם אתה תגיד את זה למישהו אחד אני אהרוג אותך״ שלחתי לעברו מבט רצחני. הוא הנהן ונראה מעט מובך, אני חושב שהוא היה יותר מובך ממני. הוא פנה לכיוון היציאה ואני רציתי לקבור את עצמי באותו הרגע.

נ.מ- הארי פוטר

הייתי בכיתה של פרופסור סנייפ כבר מספר דקות, דראקו עדיין לא הופיע ולפני שנכנסתי לכיתה הרמיוני ורון אמרו לי שזה רק כמה שעות ושאני לא צריך לדאוג. אבל זה לא כזה עזר. עם התחושה שסנייפ רוצה להרוג אותי ועם ההוכחה שמאלפוי לא כאן.. אני רציתי למות. מיד.
נשמע רעש של הדלת נפתחת ומאחוריה.. מאלפוי.
״פרופסור סליחה שאיחרתי פשוט..״ הוא אמר והחזיק מחברת דקה בידו
״אין צורך להסביר. שב לצד פוטר.״ סנייפ ענה והצביע על המושב לידי. פניי הפכו לורודות ופיניתי מעט מקום עם הכיסא שלי.
הוא ישב לידי ולא החלפנו מבט אפילו לא פעם אחת. השתיקה שהייתה במשך חמש דקות הרגישה כמו נצח אבל היא הפסיקה כאשר הדלת נפתחה שנית. עלתה בי המחשבה שאולי נתנו לעוד מישהו ריתוק היום, אך המחשבה הזאת ברחה מראשי כאשר ראיתי ילדה שנראתה בשנתה הראשונה בהוגוורטס, היא הזיעה מכף רגל ועד ראש והגיעה לשולחנו של פרופסור סנייפ מתנשפת.
״פרופסור סנייפ״ היא אמרה לקחה נשימה עמוקה ״דמבלדור מעוניין לראות אותך ו.. הוא אומר שזה דחוף״ היא אמרה ויצאה מהכיתה וסנייפ בעקבותיה.

רק כעבור כמה דקות הכה בי האסימון. אני לבד. עם מאלפוי. כיתה ריקה. חלונות סגורים. קר. ומאלפוי מצד שמאל.
״פאק״ שמעתי אותו ממלמל לעצמו, רציתי לשאול אותו מה קרה אך בחרתי שלא
״פוטר״ שמעתי אותו לוחש לעברי. למרות שהכיתה הייתה ריקה
״מה?״ שאלתי בחוסר עניין ממשיך לכתוב בפעם המאה ארבעים ושלוש ׳לא מאחרים לכיתה ומגיעים עם ציוד׳
״נגמר לי הדיו, אני יכול להשתמש בשלך?״ הוא שאל. לא אמרתי דבר. שמתי את הדיו שלי במרכז השולחן ונתתי לו להשתמש בו. מאלפוי קירב את הדיו אליו, וכך גם אני עשיתי. הוא קירב את בקבוק הדיו אל המחברת שלו, ולאחר מכן קירבתי את בקבוק הדיו לשלי.
״תשים את זה באמצע״ הוא אמר וקירב את הדיו לעברו
״זה האמצע!״ אמרתי ושמתי את בקבוק הדיו באמצע השולחן, ובתנועה חדה, הדיו נשפך מעט על חולצתו של דראקו. החולצה הלבנה שלו הייתה עם כתם דיו באמצע.
״תודה רבה. אידיוט״ הוא אמר בקור רוח והוריד את החולצה שלו ממנו בשניות אחדות. לא יכולתי לשלוט בעצמי. פלג בגוף העליון שלו פשוט.. הפנט אותי.
״אתה בוהה יותר מידי. פוטר.״ הוא אמר והביט לי בעיניים
״אויש תסתום.״ אמרתי וסובבתי את ראשי וכיוון המחברת שלי
״אתה יכול לגעת אם אתה רוצה״ הוא אמר וגיחך מעט. ידעתי שהוא צוחק. אבל וואו, ממש רציתי.
״אתה מטומטם״ אמרתי והכנסתי את הנוצה שלי לתוך בקבוק הדיו
״אולי, אבל לפחות אני בלי חולצה״ הוא חזר למקומו ונראה מרוצה. הנחתי את עט הנוצה שלי בעדינות על המחברת והורדתי גם אני את החולצה שלי במהירות שלו האמנתי לה. הוא נראה מופתע. העיניים שלו התרחבו מעט והפה שלו היה פעור לרווחה, אך תוך שניות אחדות הוא הפך לחיוך קטן.
״עכשיו שנינו בלי חולצה. ואתה סתם אידיוט״ אמרתי בקול מעט מצחקק
(סליחה שאני עוצרת אתכם במתח)

היי זאת אני הסופרת
אם יש לכם רעיונות, דעות, ביקורות או תגובות אני אשמח לשמוע
ד.א- חשבתי על למחוק את הסיפור הזה ולהתחיל אחד חדש. אז תגידו לי מה אתם חושבים. ובלי קשר אני עומדת לכתוב גם סיפור דראמיוני בקרוב ועוד סיפור של דרארי בלי קשר לזה אז אם אתם מעוניינים ;)
המשך יום או לילה טוב🤟🏽✨