רגעים עוברים, רגעים נשארים

מול מראה

כשעמדתי מול מראה
ראיתי אותך
מנקודת מבט הפוכה.

ראיתי לא את הכאב שלי
אלא את שלך
חידש לי כל מה שהיה.

צעקת עלי כשבכיתי
ופגעת בי נורא
בעצם רק כי זה כאב לך

לא רצית לראות אותי ככה.
חשבתי ששנאת אותי
ובעצם שנאנו את מה שהעציב אותי.

לא רציתי לשמוע אותך ולא להקשיב
כי אף אחד במילא לא יבין אותי
כשניסית לתת לי פתרונות.

מזמן זה קרה
הושטת לי יד
והטבעתי אותה באגן של אגו.

והכל הפוך עכשיו
ברגע, מול מראה
ליבי גדול אליך יותר מאי פעם

סליחה
רק עכשיו הבנתי שהכל מסובך
עד שגם כאב יכול לנבוע מאהבה.