רגעים עוברים, רגעים נשארים

הדרך

יש ימים שהדרך קצרה יותר.
ויש ימים שארוכה יותר.
ויש ימים שבכל צעד אני עוצרת
כדי להתכתב.

יש ימים שהשמש בה זורחת
והכל פורח מסביב.
ואז אני כל כך מתפעלת ומצלמת
כדי לזכור.

ויש ימים שהיא נשכחת
והשמיים עכורים
או שהיא בכלל בלתי נראית
לכל אלה שעוברים.

ויש ימים חמים וקרים
ואפילו ימים שלא נגמרים,
אבל יש ימים שבסופם
הדמיונות עולים.

והעלים שברצפה מסתובבים
הופכים לפיות שעפות לעצים
והרוח עוטפת את כולי
ונרקוד לצלילי השירים.

ובימים כאלו אני מבינה
שזאת לא הדרך ששונה
שזאת אני שעוברת בחיים האלה בה
אני זאת שהופכת אותה לקסומה.