רגעים עוברים, רגעים נשארים

חיוביות (ארוך)

גם כשהכל רע
הכל די בסדר.

לא מפחיתה מערכם של דברים, כמובן -
יש דברים נוראים, ומזעזעים.
דברים שמותירים צלקות עמוקות בנפש.

יש רוע, ויש שנאה.
אבל יש גם טוב.

יש עצב עמוק שלא נותן לישון בלילה,
אבל יש גם קרן שמש שמלטפת את האדמה.

יש רוח שמגלגלת את העלים.
ובים, צדפים נודדים בין הגלים.
ושיער נעים בו לגעת. ועיניים.

וגם אם אין, יש מגע. יש פעימה.
וגם אם אין, יש עולמות בתוכי
ויש עולמות בכולם.

בכל חלקיק יש יופי.
אז מה אם יש רע.

לא מפחיתה מערכם של דברים -
אבל למה להתנצל בכלל?
סופות נוראות
עברנו.
שריפות אדירות
קרו.
כוכבים נבלעו, הזמן התחיל -
מליוני אנשים חלפו ויחלפו בנהר ההיסטוריה -
הכל קורה.
גם זה, וגם הטוב
קורה.

אין להתעלם מדבר. הכל קיים, טוב ורע.
בואו נביט בשניהם.
באיזון הכואב הזה של הטבע.

זריחה ורודה מאירה מעל בית הקברות.
חיבוק אחרי נצח שהוא לא היה בבית.
חיות שאוכלות מה שנשאר מהאנושות.
אינסוף צבעים של התפרצות שמש שמכלה את הכוכב.

כל עוד יש חלקיקים,
כל עוד יש קיום, תמיד יהיה רע וטוב.
ובעצם ניטרלי. הכל יגיע משני הכיוונים.
אלה החיים.

אבל אני מאמינה
שאפשר לבחור.
כל חלקיק יכול להפיץ אור
תנועה קטנה עושה הדים בים
וכל הסערות הרועמות ביותר
ישאירו שקט מחר.

הסופות ישאירו הכל הפוך לגמרי
אבל אנחנו נסדר את הכל.
ובלילה נישן, ונחלום, על משהו טוב יותר...
על ילדים חדשים.
על תגלית שהעולם היה בנוי עליה כל הזמן.
על משהו טעים מאוד וגם משביע.
על נשימה עמוקה בשיא הגובה.
על צפייה בעננים חולפים, ובשקיעה עוברת.
על חיוך נחמד ולבבי של מישהו לא מוכר.

הכל נראה כל כך הרסני לפעמים, כל כך ניטרלי.
אבל יש כל כך הרבה טוב.
הוא יוצא לאט מהמסתור, מפחד להגיח
למרות שהוא הרבה יותר חזק מכל דבר
כי כולם מסכימים
שצריך להיות
טוב.

אין רק קיום,
יש חיים.

יש עוד חיים,
וכל עוד יש חיים
אני מאמינה
שאפשרי
שיהיה
טוב.

טוב שפורש כנפיים, טוב שמאחד יריבים
טוב שמקשר בין השונים והנפרדים,
טוב שבו כל אחד יודע מיהו,
טוב שבו כל אחד מדהים והוא עצמו.

זה אפשרי. וזה נפלא.