רגעים עוברים, רגעים נשארים

קשה להסביר געגועים / אליך

אוזניך השומעות
גשם סערה
אחרי ימי שרב רבים
מרווים את האדמה
אבל רק אני שומעת
לבד
את הגשם בתוכי.

והראש שלך זוכר
רגע אהבה
נגיעה, מילה טובה אחת
טוב על הנשמה
ורק לי היא חסרה כי היא
שם
האהבה שאין לי כאן.

ומקצב באוזניך
מול הירח
מוסיקה רוטטת, מתנגנת
ביחד לב פועם, זורח
ורק לי עולה הדופק
לב כואב
מפחד ובוכה בפינה.

ומישהו איתך
אכפת לו ממך
מדבר, מקשיב, צועק גם
וביתו-ביתך
ורק לי הקירות זרים
הם דוקרים אותי בגב
ולא עונים
כשאני צועקת עכשיו.

ועיניך, כן עיניך
מדלגות בין מילותי
שכתבתי על הדף
כמו בשדה כותנה
ולנצח לא תבין
ואולי גם לא אזכור
מי פגע בלי לדבר
מה חדר בלי לגעת בלי לחזור
ללבי,
העיף אותי לעזאזל ועפתי
לכל הרוחות

לילה לבד, דמעות נרטבות ומתיבשות
בכאב של סלידה וגעגוע
ברזל קר מחליד בערפל
אך ישא את גופי על כנפיו
כל הדרך הרחק מכאן
הביתה.

לישראל.