(גמור)✔️ THE OCEAN EYE/עין האוקיינוס

𝕮𝖍𝖆𝖕𝖙𝖊𝖗 𝖊𝖎𝖌𝖍𝖙♕︎

טוב האמת? אני לא מרגישה שהספר מתקדם ככ, אבל אני לא מוותרת
בבקשה אם אהבתם/ן שתפו,תגיבו או כל דבר אחר
תהנו, מוסיפה שיר😍

꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂

נ.מ שאנון

 
"כן בטח, מה את רוצה לראות?" סאם אמר, ואני חייכתי, "בוא שב, נבחר יחד".
נכנסנו לנטפליקס והסתכלנו קצת על סרטים, היו שם מלא סרטים, והיו הרבה שדילגתי עליהם מהר, כי נו, אתם יודעים, הם מתאימים פחות כשאת עם גבר שהוא לא חבר שלך בסלון. כל פעם שדילגתי על כזה סרט, סאם צחק אבל ראיתי שהוא מסמיק, הוא צוחק עליי? כאילו אולי הוא רוצה לראות את זה, ועוד איתי...

ואז בחרנו סרט- הגל החמישי -הוא היה הכי פחות נורא. באמת והפעלתי אותו.
הרגשתי שסאם מסתכל עליי כמה פעמים, ומתוך תנועה אוטומטית, בלי לשים לב אפילו לקחתי כרית ושמתי אותה על הבטן שלי, להסתיר אותה. מי ששמן יודע למה, רצון להסתיר את הבטן, השומנים וכל מה שמעבר לכך- את החוסר ביטחון שלי.

"אל תעשי את זה שאנון, אחותי עושה את זה ליד בנים, ואני שונא שהיא עושה את זה, את יפה ואין לך מה להסתיר, אני מכיר את זה טוב מאמיליה ואני אומר לך, אין לך סיבה לעשות את זה אוקיי?" סאם אמר ברצינות כשהסתכל על המסך, "כן כן" עניתי במהירות והזזתי את הכרית.

הוא חושב שאני יפה, הוא אמר שאני יפה, נכון? רגע אולי לא שמעתי טוב? טוב אני בטוח מתבלבלת והוא לא אמר את זה, כאילו אני זו אני, אני שמנה ככה כולם תמיד אמרו לי. "את חושבת עכשיו כל כך הרבה דברים לא נכונים, המבט שלך אומר שאת חושבת דברים לא נכונים, כן שאנון אמרתי שאת יפה, אז? לא שיקרתי." הוא אמר והסתכל עליי, הסתכל לי ישר בעיניים.

העיניים הכחולות שלו, העמוקות, הצבע שלהם כמו אמצע הים, כששטים בסירה לאמצע הים ויש צבע כחול? זה הצבע, אני יכולה לטבוע בעיניים שלו, אני יכולה להסתכל עליהם שעות. בעיניים האלה ראיתי אמת, ועדיין...

"סאם לא חשבתי שום דבר, למרות שדבר אחד אני יכולה להגיד לך, אני ויופי באותו משפט? לא הגיוני. וזה לא מתוך רחמים עצמיים, אלא פשוט מודעות עצמית." אמרתי כאשר הסתכלתי אליו, הוא הסתכל עליי עוד שניה וסובב את ראשו אל הטלוויזיה והמשיך לצפות בסרט, כך- בלי לומר כלום. ידעתי, הוא רק רצה להיות נחמד. הוא לא רצה לגרום לי לעוד התקף או משהו, בכל מקרה, זה היה סתם.

המשכנו לצפות בסרט עד שהגיע הרגע שהזוג הראשי נפגש בפעם הראשונה, החלק האהוב עליי, רומנטי ברמות. ובדיוק ברגע שנפתחה הדלת אחרי שהיא קמה מהמיטה וחזרה אליה, סאם נעמד, הוא לקח את השלט וכיבה את הטלוויזיה. התעצבתי, זה החלק האוהב עליי, אבל הרגשתי שלסאם יש משהו חשוב לומר כי הוא התיישב מולי על השולחן בסלון לקח את ידיי והסתכל לי ישירות בעיניים.

"תקשיבי שאנון, אני מבין, אני מבין שעברו עלייך דברים רבים, קשוחים, שאני מצטער שעברת. אני מבין שיש לך חוסר ביטחון בגללם, וזה בסדר והגיוני, אבל אני צריך שתקשיבי לי ותקשיבי לי טוב" אמר והרים את ידו ללחיי והחזיק את ראשי בין ידיו כדי שלא אוכל לברוח מהמבט שלו. "את שאנון, את יפה, את יפהפייה, את חכמה ואת מוכשרת ברמות שאני עדיין לא מצליח לעכל, יש לך קול יפה שאת צריכה לעשות איתו משהו, אבל לא רק איתו, עם כל הכישרונות שלך. והכי חשוב, את חייבת להפסיק לחשוב על עצמך כפחות, את צריכה פאקינג להבין כמה מדהימה את, דחוף." הוא אמר.

חייכתי אליו, מאיפה זה הגיע? כל כך הרבה דברים עוברים בראשי כרגע. "תודה, זה קשה. אבל, אני מבטיחה שאשתדל" אמרתי.
הוא התרחק ממני באי רצון, עד שהבין שזה כנראה הכי טוב שהוא יוציא ממני. לרגע הבנתי כמה הוא חסר לי כשהוא רחוק ממני, הוא קם מהשולחן, הסתכל בשעון בטלפון שלו ואמר "טוב עכשיו אני באמת חייב ללכת" הוא לקח את הספרים שלו ומיהר החוצה, "ביי, נהנתי וניפגש שוב אני מקווה?" אמרתי לפני שיצא מהדלת, "הוא הסתובב וחייך "לגמרי!" אמר ועשה לי שלום בידו ויצא מביתי.

סידרתי את הסלון, לקחתי את החטיפים שנשארו ושמתי במקרר, הכנסי גם את השתייה ופניתי את הכוסות. אחרי ששטפתי את הכוסות, ייבשתי אותם והכנסתי לארון החלטתי לעלות שוב להתקלח, להוציא ממני את ההתקף, זה עוזר בדרך כלל.

אחרי שהתקלחתי שמתי פיג'מה, חבשתי שוב את ידי, לא טוב כמו סאם אבל היי, ניסיתי? נכנסתי למיטה, והסתכלתי על התקרה, והתחלתי לדמיין לעצמי חלומות שאוכל לחלום בלילה, כשהבנתי שסאם כוכב ראשי בכולם, ואנחנו יחד, הבנתי- אני מאוהבת באח של חברה הכי טובה שלי, בסאם. שיט.

꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂꧁꧂

אוהבת, אשמח לתגובה וביקורת