טוב אז אחרי הרבה עריכות ובקשות, פרק 4 הגיע...
מה אומרים על הסיפור? אשמח שתגיבו שאדע אם להמשיך או לא...
מוסיפה גם כאן שיר 💜
༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄༄
נ.מ שאנון
רצתי מהר לתפוס אוטובוס לבית החולים, אני צריכה ללכת עם אמא לבדיקה שלה!! יד עצרה אותי ומשכה אותי, עדיין בהלם מכל מה שקרה ובפחד- הסתובבתי, סאם. היינו קרובים מאוד, הראשים שלנו היו במרחק קצר אחד מהשני, אולי קצר מידי. יכולתי להריח את הריח שלו, ריח וניל, "אתה אוהב וניל?" אמרתי, לרגע הוא הסתכל עליי בבלבול, ואז ההבנה הכתה בו והוא הרחיק אותי מהר, הסמיק והסתכל לעבר הרצפה.
בסדר אני יודעת שאני זו אני אבל למה לדחוף אותי בכזה גועל? "אה כן... לא משנה, לאן רצת?" אמר לי בחזרה, ואז הוא הרים את פניו והסתכל עליי, הסתכלתי עליו בכאב, הדמעות שרפו כל כך בעיניי, אבל עצרתי אותם, אני לא אבכה בגלל זה, "עזוב, אני חייבת ללכת, ביי", אמרתי מהר וחזרתי לרוץ לכיוון האוטובוס.
"חכי רגע שאנון, מה עשיתי? אני לא מבין, לאן את רצה?? אני אקח אותך, חכי!!" הוא צעק אליי מאחור, רץ אחריי, אבל רצתי מהר. אל תחשוב זה שאני שמנה לא אומר שאני לא יכולה לרוץ, חשבתי. הגעתי לתחנת האוטובוס, הסתכלתי בטלפון, שיט האוטובוס מגיע עוד חצי שעה "לאן את ממהרת נו תגידי לי? אני יכול להקפיץ אותך, המכונית שלי ממש קרובה" אמר סאם כשהגיע אליי. מחשבה עלתה בראשי טוב עם האוטובוס אני אאחר...
"אמממ.. אני חייבת להגיע לבית חולים, בטוח שזה בסדר שתוכל להקפיץ אותי?" אמרתי והסתכלתי על הנעליים שלי כל כך לא נעים לי, זה אח של אמיליה וכמה טובות אני מבקשת ממנו בכל כך קצת זמן... "בואי המכונית בכיוון הזה, רק... למה בית חולים?" אמר כשהצביע לעבר החניון שליד בית הספר.
הגענו לרכב שלו והסברתי לו את כל הסיטואציה עם אמא שלי, שכל הילדות שלי היא הייתה בבית החולים בגלל כל מיני מחלות, ובכמה שנים שבגיל 10 עד 15 שלי היא הייתה די בסדר, על תרופות אבל בסדר. הסברתי לו שלפני שנה בערך שנה וחצי, אולי שנתיים, גילו לה כמה בעיות ועכשיו יש לה די הרבה בדיקות והיא צריכה מלווה. "אתה בטוח בטוח שזה בסדר?" שאלתי שוב, "כן כן, די לשאול כל שניה אם זה בסדר...." אמר, "סליחה" החזרתי לו בתשובה, והוא הסתכל עליי מבולבל.
הוא לא מסתכל עליי ברחמים, הוא לא חושב שאני איזה מסכנה. הוא פותח את הפה כאילו לומר משהו, אבל ישר סוגר אותו. "אתה יכול לומר מה שאתה חושב" אמרתי והוא התניע את הרכב, מסובב את ראשו אליי "סתם אני לא מבין למה את מבקשת סליחה על דברים לא צריך לבקש עליהם בכלל סליחה..." הוא אמר.
YOU ARE READING
(גמור)✔️ THE OCEAN EYE/עין האוקיינוס
רומנטיקהאם את/ה מחפשים/ות ספר רומנטי, שיגרום לכם להתאהב בדמויות, שיגרום לכם לצחוק להתרגש וגם למתח אתם מוזמנים לקרוא את הספר הזה... ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "היי את" אמרתי לה, היא בקושי נושמת, שלחתי אליה ידיים להחזיק אותה, "היי אני כאן אני...
