(גמור)✔️ THE OCEAN EYE/עין האוקיינוס

𝕮𝖍𝖆𝖕𝖙𝖊𝖗 𝖋𝖔𝖚𝖗𝖙𝖊𝖊𝖓♕︎

נ.מ שאנון

סאם הלך להתחרות בתחרות הראשונה שלו וגם אני, חזרתי למקום שלי סאם ישב שם עם המדליה שלו של המקום הראשון ואני חזרתי מזיעה, צמאה ברמות אבל מאושרת עם המדליה של המקום הראשון!!! הוכחתי לכולם שם שגם שמנות טובות בספורט!!! הוא קם וראה אותי עם המדליה ובא לחבק אותי כשעצרתי אותו ואמרתי לו "אני מסריחה לא כדאי לך" הוא צחק וחיבק אותי, "זוג של מקום ראשון" אמר וצחק, התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה, אני כל כך אוהבת אותו.

התרחקתי ממנו כדי לשתות אבל שניה לפני שהוצאתי את הבקבוק נזכרתי במה שהיה לי בפעם הקודמת כשהייתי בתחרות.

פלאשבק

חזרתי אחרי התחרות בלי מדליה, למרות כל האימונים האלה לא הצלחתי להביא מדליה. הקבוצה שלי הסתכלה עליי באכזבה, ונשבע קול "היו צריכים להביא את הרזה, היא שמנה ברור שהיא לא תצליח להביא מדליה" התיישבתי, אכלתי ושתיתי ושוב נשמעו קולות "שמנה", "תראו איך היא אוכלת" , "שותה כמו פרה".

חזרה להווה

דמעות הופיעו בעיניי כשחזרתי מהפלאשבק, "כדור הארץ לשאנון, את מקשיבה לי בכלל?" סאם אמר מאחוריי, מיהרתי לנגב את הדמעות והסתובבתי אליו מחייכת, "לא סליחה, פשוט התלהבתי שניה מהמדליה" שיקרתי, "זה בסדר, מגיע לך, יש לי עוד תחרות, רוצה לבוא איתי להסתכל? אני יודע שזה בבריכה אז רק אם את בסדר עם זה" הוא אמר ואני החזרתי "זה בסדר, כל עוד אני לא בתוך הבריכה".

הלכנו יחד לתחרות שלו יחד, ההליכה הייתה ממש ארוכה ובחום הזה הרגשתי כאילו אני עומדת למות מהחום, אבל באמצע הדרך סאם החזיק לי את היד ואני שכחתי מהכל, כשהגענו הוא הושיב אותי ביציע והלך למקום שלו, כשהם עמדו במקומות מוכנים להזנקה הוא הסתכל אליי וחייך, ואז הם התחילו לשחות.

הוא כל כך מהיר, כמו הרוח. חשבתי לעצמי והוא המשיך לשחות בכל הכוח, ואז הוא סיים את המסלול ונשמעו קולות תרועה, הוא הסתכל לכיווני וסימן לי לבוא, בהתחלה לא האמנתי והצבעתי על עצמי בשאלה, הוא הסתכל אליי, מחייך והנהנן.

הגעתי אליו כשהוא התנגב והוא אמר לי "שברתי שיא" הסתכלתי עליו בהלם, "באמת??" הוא צחק והנהנן, הוא הוביל אותי אליו והעלה אותי איתו לבמה כשהביאו לו את הגביע, דמעות נקוו בעיניי, דמעות של אושר אז ככה זה מרגיש? ואז הביאו לו גם גביע בגלל שהוא שבר שיא וכשנתנו לו אותו הוא הגיש את הגביע אליי ולחש באוזן שמאל שלי, "הכל בזכותך, נתת לי את הכוח" לא ידעתי מה לומר, הייתי בהלם מוחלט.

הוא צחק ואחרי שכמה אנשים חיבקו אותו ואמרו לו כל הכבוד, חזרנו מחובקים למקום שלנו, ועדיין, לא אזרתי את האומץ לאכול או לשתות לידו.

יצאנו שוב מהמקום, הפעם הוא ליווה אותי לתחרות שלי, זריקת דסקית. כשקראו לי לזרוק את הדסקית, הוא אמר לי "את יכולה לעשות את זה!" וחיבק אותי לפני שהלכתי, כשהתמקמתי במיקומי לפני קריאת השופט לזרוק שמעתי את סאם צועק "שאנון את יכולה!!! תראי להם מה זה".

זה כל כך נחמד שמישהו תומך בך, התרכזתי ממש וחישבתי את הזריקה שלי שתהיה הכי מוצלחת, ואז כשנתנו לי את האישור לזרוק זרקתי, ושמעתי שריקות מסביב, הדסקית נחתה בחוזקה על הרצפה, לא ראיתי בדיוק איפה אבל זה היה רחוק, הייתי אחרונה אז דבר אחד ידעתי- מדליה, אבל אז כשחזרתי למקום שמחה ומאושרת סאם רץ אליי באושר "שאנוןןןן את מדהימה" הוא אמר בצעקות והרים אותי, "כן זה מדליה, אבל כבר זכיתי באחת למה אתה כל כך מאושר?" צחקתי והוא הוריד אותי והחזיק את ראשי בין ידיו "את פאקינג שברת גם שיא" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו בבלבול "לא אין מצב זה לא עד כדי כך רחוק, אתה מגזים" ואז הוא הצביע מאחוריי "אחר כך, לכי לקחת את המדליה והגביע" , צחקתי ומשכתי את ידו יחד איתי.

נתנו לי את המדליה וסאם צעק מהצד והריע לי, ואז נתנו לי את הגביע ובאמת הבנתי ששברתי שיא, חמש מטר יותר מהשיא הקודם, זה חתיכת שבירת שיא. שמחתי וקראתי לסאם לבוא לעמוד איתי, כשהוא עמד לידי התנשקנו וצילמו אותנו, לא חשבתי על התצלום הזה יותר מידי, למרות שאני שונאת להצטלם, רק שמחתי כל כך.

חזרנו למקום, מאושרים ברמות ואחרי חצי שעה בערך הלכנו שוב לתחרות של סאם, הפעם הוא היה מקום שני, זו הייתה תחרות קבוצתית, נתתי לו נשיקת ניחומים וחזרנו למקום, באמצע הדרך הרגשתי ממש לא טוב ועצרתי, סאם התקדם קצת אבל עצר כשהבין שמשהו לא בסדר, הוא התקרב אליי וייצב אותי והרגשתי יותר טוב. שיט אני חייבת לאכול אבל אין לי אומץ. ידעתי שהוא דואג לי לכן הרגעתי אותו, אמרתי לו שהכל בסדר ושנייה הייתה לי סחרחורת, כנראה מההתרגשות והאדרנלין שירד, הוא נראה מרוצה מהתירוץ השיקרי שלי וחזרנו למקום, הוא אכל סנדוויץ' ושתה.

אפילו כשהוא שותה הוא נראה כמו דוגמן בפרסומת... בהיתי בו, וכשהוא שם לב הוא צחק. המאמנת שלי קראה לי כנראה להצטלם איתה והלכתי אליה, כשחזרתי ראיתי שסאם בוהה בי, מחייך, אז הקנטתי אותו בחזרה על מקודם "נהנה מהנוף?", אבל לתשובה שלו לא ציפיתי "בהחלט" הוא אמר בביטחון ואני התפוצצתי מצחוק.