כל יום וויונג היה דופק על דלת ביתו של סאן במשך יותר מחצי שעה. הוא היה ממתין שמא אולי איזה מישהו יפתח לו, אולי איזה רוח רפאים, אולי.. הוא פשוט העדיף להאמין שבאחד הימים הדלת תפתח.
מאחד החלונות של הבית ממול, אישה מבוגרת השקיפה על וויונג. היא הייתה מביטה בו במשך כל זמן שהותו מול הדלת בזמן שהוא דופק. היא ראתה את הנחישות שבו, את העקשנות שיש בו והיא מאד העריכה זאת. הוא לא וויתר ותמיד המתין ליום הזה שהדלת הזאת תפתח על ידי מישהו.
גם כשירד גשם, גם כשאפילו כלב לא שרץ ונבח, הוא היה ממתין בחוץ. לפעמים הוא היה נשאר מעבר לדלת יותר מהרגיל. וויונג היה גולש גם מדי פעם אל השעות הקטנות של הלילה וכשהיה מבין שעכשיו אנשים ישנים והוא עלול להעיר אותם - הוא היה הולך בלית ברירה ויודע שהוא יחזור לפה למחרת.
גם כשהשמש בערה במרומי השמים, קופחת על ראשו - הוא לא התייאש. אפילו בחלוף להם שנה וחצי - אף אחד.
___
באחד מין שעות הבוקר המוקדמות, השעון סימן על השעה 6:00, סאן התרומם ממיטתו, הוא ניגש אל הדלת כהרגלו, מושיט את ידיו קדימה ומרים את הקופסאות והשקיות, מכניס אותם פנימה. יודע שההזמנה שהוא עשה אתמול מהסופר וממספר חנויות נוספות דרך הטלפון נמצאת במלואה.
את מוצרי החלב ושאר הדברים הוא סידר במקומם הרגיל, יודע כבר את מקומם.
זרם המים שתף את גופו. תמיד ביחד עם זרם המים, גולשים להם גם מחשבות הישר אל ריצפת הקרקע, זורמים להם הישר אל מי הניקוז. האד אנד סולדהרז עם ניחוח מנטה עשה את שלו. מרענן את קרקפתו עם מים קרים, יודע היטב כיצד לרענן את גופו.
האוכל היה חמים, אדי הריח נכנסו הישר אל תוך אפו, גורם לו לשבת ולאכול. ידו ניגשה אל הכפית והמזלג, מתחיל לאכול. מזהה ויודע היטב מה הוא אוכל לפי הריח - הרי הוא בעצמו הכין זאת.
סאן גמר לאכול והניח את הצלחת והסכו'ם בתוך הכיור, שותף אותם ושם אותם ליבוש במעמד הכלים. סוגר את הברז ומנגב את ידיו במגבת, מניח אותה במקומה הקבוע וחוזר לחדרו. מתיישב על המיטה וכותב, כותב את מה שעל ליבו.
-'היום ה- 26,11 - יום ההולדת שלך. עברו כבר שנתיים וחודש מאז שראיתי אותך, מאז שראיתי משהו בכלל. אני משתוקק לראות אותך ולפגוש בך שוב. מקווה שזה יקרה מתישהו, אם בכלל.
'אתה חוגג 21, כל גיל נחגג פעם אחת. ליבי שמח כשאני חושב שאתה מסתדר ובריא, מתקדם בחיים. גורם לי לחשוב שאני עושה החלטה נכונה.
'עוד מעט יתקפו אותי שוב הסיוטים, הסיוטים שאני חווה במשך כמעט שנתיים. שאתה דופק על דלתי, לא הולך. אך הם יעלמו לבסוף. אני מאחל יום הולדת שמח והכי שמח שבעולם, שתחייך לעולם ותביט בו בעיניים שלך.
'אני אוהב אותך וויונג, ואת זה אני לא הכחשתי מעולם. אני מאחל לך מזל טוב, לעולם אתה לא תצא לי מהלב, תמיד תיהיה שם ואף אחד אחר לא יכול עוד להיות שם, כי הלב שלי מפוצץ בך. הלב שלי מכיל הרבה כאבים, שבחלקם אתה שם. אתה לא אשם בכאבים שלי בדיוק מאותה סיבה שאתה לא יכול לשלוט בי אם לאהוב אותך.
'אתה מרצד בזיכרונותי ואני מביט בהם, מדמיין אותך ובאותו הזמן מקבל את צריבת הכאב.
'למה?
'כי אני לא יודע מה איתך! אני רק רוצה לקוות שאתה בסדר, תמיד משלה את עצמי ומפחד שזה לא נכון.. אילו רק יכולתי לפחות להרגיש בך, לאחוז בך, לנשום את נשימתך.. הייתי יכול כבר לדעת ולא להמשיך לחיות באשליה.
'וויונג - אתה נמצא עמוק בליבי ולא תצא משם גם בחלוף להם שנתיים נוספות. אני אוהב אותך וליבי אכול מגעגוע. שלך סאן!'-
הוא סגר את המחברת והניח עליה את העט, מנגב מספר דמעות שזלגו במורד לחיו.
YOU ARE READING
Blind Love- אהבה עיוורת- Woosan
Romantizmמחלה כלשהי מתגלה בגופו של וויונג. אף אחד לא יודע כיצד היא תשפיע או באיזה איבר היא תפגע. הוא נקלה לסיטואציות מסובכות ושונות, גורמות למחלה להתגלות בפני האחרים, בפני האחד שהוא הכי לא רוצה שיגלה על כך. עולמם של השניים הופך באחת לחשוך, מתהלכים זה בעולמו...
