התעוררתי והצצתי בשעון המעורר. חמש בבוקר... וחושך בחוץ. נשמע כמו סיבה טובה לחזור לישון.
בפעם השנייה שהתעוררתי השמש האירה ממש חזק! הסתכלתי על השעון. השעה הייתה חמש. חמש אחר הצהריים?! איך ישנתי עד חמש אחר הצהריים?!
אחרי זה החלטתי לקחת נשימה ארוכה. ברור שלא ישנתי עכשיו 12 שעות... לשעון המטומטם נגמרה הבטרייה, אז הוא לא העיר אותי. עדיין פאדיחות...
התארגנתי בטיל לעבודה. בזמן שירדתי במדרגות, הצצתי בטלפון שלי לראות אם היו הודעות או שיחות. ברור שהיו! או לפחות כך חשבתי... אפילו לא אחת. אבל הבחנתי לב בדבר מוזר אחר... השעון שלי בטלפון על השעה חמש.
אז באמת חמש?! התיישבתי על המדרגות בעצבים. איך זה קרה לי, איך? מה, הפכתי לדוב קוטב באמצע הקיץ? אחרי כמה זמן, שאני יכולה להישבע שהיה כמה דקות, הסתכלתי שוב על הטלפון. עדיין חמש. לא חמש וכמה דקות, חמש בדיוק. ושעון היד שלי... גם הוא על אותה שעה.
"העולם השתגע..." נאנחתי בייאוש.
ללכת לעבודה, לא ללכת לעבודה, מה השעה בכלל? אלה המחשבות שהתרוצצו בראשי.
בסוף החלטתי ללכת, במקרה הכי נורא עלי אדמות, המשרד סגור ואחזור הביתה. אבל עדיין... איך זה שלאף אחד לא היה אכפת מקיומי...?
נכנסתי למכונית ונסעתי לעבודה. כאילו עד עכשיו זה לא היה מוזר, עכשיו שמתי לב לעוד משהו. אין אדם אחד על המדרכה, מכונית אחת על הכביש... בשביל מה צריך רמזורים אם ככה?! כולם התאדו מלבדי? אולי זו שעה שאנשים לא בחוץ... אולי קרה משהו ואני לא יודעת... אבל מה?!
הגעתי לבניין של המשרד. אמרתי שלום למאבטח בחוץ שבאמת עשה טובה שהוא הגיב. עליתי למעלה למשרד ונכנסתי קודם כל למשרד של הבוס שלי, לפני שהוא ירצח אותי. אם כי הרגשתי שאני הולכת כצאן לטבח כדי שיהרוג אותי.
"דניאל, אמאל'ה, סליחה על האיחור!" אמרתי מתנשפת. "אני ממש מצטערת..."
היה לו את זה ביותר תגובתי? כי הוא פשוט בהה בי בעיניים מתות. התקרבתי לשולחן שלו.
"מה עובר עליך?" כשלא הגיב, נופפתי את ידי לעברו הלוך ושוב "הלו?! מישהו בבית?"
"מה את רוצה?" הוא אמר בקול מונוטוני להחריד.
"פגישה... בשתים עשרה... תגיד לי שלא פספסתי אותה!"
עדיין לא היה תגובה. מה, הוא עד כדי כך כעס?
"פספסתי את הפגישה, אני לא מאמינה!!!" זעקתי בקול ואז הוסיף בקול מתחנן "תסלח לי, תסלח לי, תסלח לי..."
"פגישה?"
"כן, הפגישה של 12 זוכר? עם הנציגים של חברת..."
"12 מה?"
"שעה... 12. חטפת שבץ?"
הוא לא ידע לענות על השאלה הזו, נכון...?
"אני לא זז מכאן."
YOU ARE READING
סיפורים קצרים
Short Storyלא יהיו פה מיליון סיפורים, אבל... יהיו כמה. כולם בני פרק אחד. אלא אם יקרה נס פתאום. סיפור חדש בתחתית. מקום 1 תחת "שונות" ו"וואןשוט" מקום 3 תחת "סיפוריםקצרים" מקום 6 תחת "קצר"
