"Dancing with the Devil."- מתורגם

5. "התקף לב"

עיניו נותרו פקוחות, אבל הוא לא יכול היה להזיז את גופו, וגם לא לדבר. זה הרגיש כמו לישון, אבל עם מוח ערני לכל מה שקורה.

הדמות הגבוהה מאוד, מכוסה בגלימה שחורה ענקית, עד לנקודה שבה אפילו פניה לא נראו, הייתה בפינת חדרו. הוא ידע מיד שזו אותה דמות שראה בתאונה בדרך לכנסייה. הוא עמד שם, אבל הארי ידע שאפילו מבלי לראות את פניו, הוא צופה בו.

הייאוש שניסה להכיל, לאט לאט, נראה כאילו רצה להתפוגג, אבל הוא הרגיש את הפחד מתפשט בחזהו כשהדמות מתקדמת בקצב מהיר לצד השמאלי של המיטה, רוכנת לצד של אוזנו שמאלית. הנשימה של ה"דבר" ההוא הייתה כבדה, לא נעימה, אבל כשהיא לחשה לו באוזן זה היה הרבה יותר גרוע. היה לו קול שקט, אבל הוא היה עמוק ומאיים. הוא לא הבין כלום ממה שהוא אומר כי הוא דיבר בשפה אחרת.

הארי הרגיש הרבה רעד, צורך לנשום עמוק, אבל הוא הרגיש כאילו משקל מת היה על בטנו, חוסם את נשימתו. עיניו החלו להתמלא בדמעות, אבל עוד לפני שהוא ניסה לצרוח עם כל האוויר שבריאותיו, במהירות, הוא הצליח להשתלט על גופו.

הוא נשם נשימה עמוקה, התיישב והביט סביבו בפרנואידיות: לא היה שם אף אחד, רק חושך מוחלט ותחושת אי-נחת, שהצביעו על כך שהשטן נוכח. הוא יכול היה לנשום, הוא יכול לזוז, ושום דבר לא יזיק לו. הוא נאנח בחצי פה לפני ששכב שוב לאט, מנסה לא לפרוץ בבכי והביט לאט בשטן, שהיה עם גבו מושען על גב המיטה.

"היה לך שיתוק שינה" אמר השטן, בוהה בו, חסר הבעה.

הארי לא הבין אם זה בגלל שהוא ישן או כי הוא מרגיש לא מוגן, אבל בביישנות סמויה הוא הצטופף לפלג גופו של השטן, עדיין מסתכל סביבו. השתיקה נשארה עד שהצליח להשתלט על פעימות ליבו המואצות, הפרנויה והחום הרב שהרגיש בגופו גם ירדו.

"מישהו יכול להינצל מללכת לגיהנום?"
שאל בטון כמעט בלתי נשמע, מחפש לתשובה שסביר להניח שיקבל.

"לא, ובגלל זה אנשים לא עושים איתי עסקאות לעתים קרובות," ענה לואי, מביא את אחת מזרועותיו מאחורי כתפיו של הנער. זה הרגיע אותו עוד יותר. "הפתעת אותי."

"אני?"

"הדהמת אותי. מעולם לא ראיתי מישהו כל כך טהור שנראה כל כך טוב עושה טקס קריאה."

לחייו של הארי בערו, נזכר בתנאים שבהם היה כשהחליט להישאר מתחת למים. זה עדיין הרגיש לו מוזר, הוא לעולם לא היה מאמין שהוא יעז לבצע טירוף כזה.

הוא גם נזכר מתי שלואי אישר שהוא זה שהטביע אותו עם משקלו. עם זאת, היה חשוך, והשטן לא יכול היה לראות בחושך...

הוא יכול?

הוא צפה בו כל הזמן? הוא הניח שכן כי תמיד הרגיש את ההגנה הזו, אי הנוחות הזו, החום הנעים אבל המוזר הזה. למזלו של הארי, הוא לא יכול היה להסתכל לו בעיניים, כי אם כן, לאחר שידע ששניהם היו הרבה יותר קרובים מהרגיל, או שיש סיכוי קטן שלואי היה נוכח בזמן שהוא מתרחץ, הוא ימות מבושה עוד לפני שהצליח לקחת את נשמתו.