שלושת הנערים בילו את הלילה בביתו של פיון ווייטהד. עבור הארי, זה היה בזבוז של לילה עם לואי, כי הוא לא יכל להיות שם. מיד כשהם הגיעו , אחרי שליאם הקיא עוד קצת ושתה הרבה מים , שלושתם הלכו לישון .
הם התעוררו למחרת כשהשעון המעורר של פיון נדלק. זה היה כל כך רועש ומעצבן שאף אחד מהם לא רצה לדבר בזמן שקם. הם התלבשו כמו יום קודם וירדו למטה לארוחת בוקר. אביו של פיון נראה שמח מאוד כשהעיר על כמה יפה היום, היתרונות של החורף וכמה נחמד זה יהיה כשהשלג יירד בדצמבר. מצב רוחו של הארי השתפר והוא החל לדבר עם אביו של חברו על מזג האוויר, אך הוא דעך שוב כאשר הזכיר בפני הילד המתולתל את הטרגדיה של טיול המשותף האחרון שבית הספר עשה, הוא שתק בעיקר.
ליאם לא פספס את זה.
לבסוף, הארי וליאם החליטו לעזוב חצי שעה לפני שהיו צריכים להיות בבית הספר כי הם היו צריכים ללבוש את המדים שלהם. שני הבנים הלכו בדרכים שונות לבתיהם. הילד המתולתל יכול היה להרגיש את צעדי השטן על עקביו, והוא הופתע שהשטן לא הלך לצדו. לא היה איש באותה שעה בבוקר, לפחות לא באזור ההוא.
"לו?" הוא לא קיבל שום תגובה, רק הצעדים האלה מאחוריו. הוא בלע רוק בחוזקה ומיד נמתח, והאמין שמשהו לא בסדר. הוא מיהר הביתה, רצה להגיע לשם במהירות כדי שיוכל להיכנס לחדרו ולהתמודד עם מה שקורה.
דקות לאחר מכן הוא הגיע הביתה ופתח את דלת הכניסה, היא נסגרה מאחוריו והוא עמד לרוץ לחדרו, אך עצר את צעדיו כשראה את אביו מתבונן בו מהספה בסלון, שותה כוס תה קטנה. השניים התבוננו זה בזה במשך כמה שניות קצרות לפני שדס הרים את שתי הגבות והשאיר את הספל על שולחן הקפה מולו.
"בן, שלום," הוא אמר. הארי לא ידע בדיוק מה לומר.
זה היה מאוד מוזר לדבר אחרי שדס ניסה לשרוף אותו עם סיגריה, הארי נתן לו התקף לב כשאמר "לואי" ואז הוא הופיע לאביו בבית החולים.
הוא פשוט כיווץ את שפתיו, יצר איתם קו, הרים מעט את אחת מפינותיהם והנהן לשלום.
"אהמ, איפה אמא וג'מה?" משום מה הוא נעשה הרבה יותר מתוח כשראה את אביו עומד, הולך לאט מאוד לעברו.
"הן לא כאן."
"הו." הארי הנהן , מסתכל מסביב . הוא היה ממש חסר ביטחון. הוא קימט מעט את מצחו וחשב. איפה המשפחה שלו יכולה להיות?
"לאן הן הלכו ?"
" הן הלכו לעשות כמה דברים." הוא חייך ידידותי. למרות שהוא נראה כנה, התשובה לשאלתו עשתה אותו יותר לחוץ. מה המשפחה שלו יכולה לעשות שהוא לא הצליח לגלות? כי ברור שזה יהיה טיפשי להמשיך לשאול.
"היה לך טוב אתמול בלילה בהפגנה?"
"הו כן." יש לו גוש בגרון בגלל שקר. "כן."
"אכלת? אתה רוצה שאכין לך משהו?"
YOU ARE READING
"Dancing with the Devil."- מתורגם
Romance*פאניפיק לא גמור* זאת שנת 1967 ולהארי נמאס להיות הנער הדתי הקטן הזה שכולם לועגים לו. הוא עייף מאלוהים שמעמיד פנים שהוא לא שומע אותו אז הוא מחליט לעשות משהו בסתר; כמה רע זה יכול להיות אם הוא יפנה אל השטן? כמה מהר הוא יענה לו? הגיע הזמן לשים בצד את...
