דפיקה חזקה בדלת חדרו של הארי גרמה לעיניו להיפתח לאט מאוד, מנסה להתכרבל עוד יותר בין השמיכות, מחפש את החום שאיבד.
"הארי, מותק, קום. אתה חייב ללכת לבית הספר." הוא שמע את קולה של אמו מעברו השני של החדר. "תתעורר! קדימה מותק. הכנתי לך ארוחת בוקר." הדבר הבא שהילד המתולתל שמע היה צעדים במדרגות והשיר "דומיניק" שהושמע שוב ושוב ושוב.
הוא הרגיש מבט שמביט בו כשהוא ניסה -שוב- להירדם, נזכר שנרדם בחושך, כשהשטן עומד מול מיטתו, רק מתבונן בו. עיניו בערו מעט כשהוא נרדם תוך כדי בכי שקט, והצפצוף באוזן השמאלית הוציא אותו מדעתו.
אבל לפחות נשמתו נשארה בגופו.
ברגע שעיניו הירוקות נפקחו, הוא הבחין בדמות לבושה בשחור שישבה על המיטה לידו. הוא התבונן בדמות במשך כמה שניות בכל טבעת על אצבעותיו הארוכות של השטן, מתפעל מהסמלים המוזרים שהיו עליהן. הוא פחד להרים את מבטו ולראות את הפנים שלו, אבל ברגע שעשה זאת, הוא פשוט מצא את עצמו מסתכל עליהן בתדהמה, והאיש הכי יפה שקיים נראה רציני מאוד.
הצלצול באוזנו התגבר כאשר עיניהם הצטלבו לכמה שניות, אז הוא נאלץ להסיט את מבטו אל חלק אחר של החדר.
"הפחדתי אותך?" שתי הגבות של מלאך המוות התרוממו והטון שלו היה כל כך סרקסטי שהארי נאלץ לנשוך את לשונו בחוזקה, לזכור שהוא לא יכול להגיב בצורה גסה לשטן בכבודו ובעצמו.
הוא הניד בראשו באיטיות לפני שנאנח, התיישב במיטה באיטיות לפני שפיהק. שערו היה פרוע, עיניו בערו והוא עדיין חש את אי הנוחות העמוקה. מבטו פנה אל השטן, שפשוט התבונן בו, ללא הבעה על פניו.
"בוקר טוב," אמר ומתח את גבו מעט.
נשימתו של הארי נתקעה בגרונו כשגופו החל לרעוד, מפחד מה עלול לקרות. עם זאת, הוא לעולם לא היה מצפה לנשיקה רכה על לחיו הימנית.
עדיין מביט בשמיכות, הוא יצר קו על שפתיו כשהצמיד אותן זו לזו, מסמיק וגרם לחיוך איטי וערמומי בפיו של השטן.
"טהור... כמו רעל."
"הארי!" כמה דפיקות בדלת הביאו אותו להביט בה, והוא אפילו לא היה צריך להסתובב כדי להבחין שהשטן כבר לא לצידו.
הוא נאנח, נעמד ולקח את מדי בית הספר שלו לפני שהלך לשירותים, לא בלי שאמר לאמו שהוא ער. לקח לו זמן להתרחץ, להתפשט, בלי לדעת אם השטן היה שם, מתחבא איפשהו. הוא התקלח במהירות, שטף את גופו היטב, וניסה להרגיש טוב שוב איכשהו.
זה לא עבד.
כשיצא, התייבש והתלבש. המדים לא היו כל כך רעים: אלה היו מכנסיים שחורים, בדיוק כמו הנעליים, יחד עם חולצה לבנה, מכופתרת וסוודר כחול. תלתליו היו רטובים, והוא המשיך להיראות מת.
YOU ARE READING
"Dancing with the Devil."- מתורגם
Romansa*פאניפיק לא גמור* זאת שנת 1967 ולהארי נמאס להיות הנער הדתי הקטן הזה שכולם לועגים לו. הוא עייף מאלוהים שמעמיד פנים שהוא לא שומע אותו אז הוא מחליט לעשות משהו בסתר; כמה רע זה יכול להיות אם הוא יפנה אל השטן? כמה מהר הוא יענה לו? הגיע הזמן לשים בצד את...
