My businessman

פרק 3

מייקל
ישבתי על כיסא המנהלים שנמצא במשרדי. עיינתי בין ניירות משעמות חסרות תוכן. רוב זמני במשרד מבוזבז ובכל זאת אני חייב לעבור על חוזים כאלו ואחרים מכיוון ויש לי נכסים מרובים ואני לא סומך על אף אחד בעסק הזה למרות עובדיי הרבים.

שמעתי את דלת המשרד נפתחת ונסגרת. מישהו ישב מולי אך לא הסתכלתי עליו, היה לי ברור שזה מתאו, יד ימיני. הוא היחיד שמעז להיכנס לכל מקום שאני נמצא בו בלי התרעה לפני כן.

את מתאו הכרתי לפני 10 שנים. מצאתי אותו עזוב באיזה מקום כלשהו כאשר כל מיני אנשים ברחוב הכו אותו. הייתי אז יחסית חזק ותמיד התאמנתי אז באימוני אגרוף.

הורדתי את כל האנשים שנגעו בו לרצפה ולקחתי אותו לביתי. הוא קטן ממני בשנתיים והוריו נטשו אותו כשהיה קטן. החלטתי לקחת אותו לצידי,

לאמן אותו וללמד אותו את כל מה שאני יודע ומעבר ומאז אנחנו בלתי נפרדים. מתאו הוא ההפך הגמור ממני, אני אכזר וקר והוא בן אדם שלמרות כל מה שעבר הוא שטותניק. ועם זאת תמיד במבצעים ובעבודה הוא רציני וקר רוח, יודע להפריד עבודה עם המציאות.

"מה רצית?" שאלתי אותו מיואש מכל החוזים שלנגד עיניי, מסתכל על כמה נכסים שצריך לתקן. "היום יש את הטקס של נבחרי היצירות של עולם עיצוב הפנים, חשבתי שאולי תרצה להיות נוכח שם היום. בכל זאת זה טקס שקורה כל שלוש שנים" הוא אמר ועזב את הטלפון שלו.

"ומה יצא לי מזה? גם ככה כל פעם השרטוטים משעממים ודומים אחד לשני" שאלתי אותו למרות שהוא גם מודע ליצירות שמופיעות שם.

"אני יודע אבל חסרים לנו מעצבי פנים בחברה, יש ביקוש רב והמשרד שלנו מתפרק משנה לשנה, אני חושב שנצטרך לפרוש אם לא נמצא מעצב פנים טוב בזמן הקרוב" הוא אמר והוצאתי נשיפה שלא ידעתי שהייתה קיימת בי.

הוא צדק, חברת עיצוב הפנים היא חברה חשובה לנו, היא חשובה גם לעסקים האחרים שבהם אני מחזיק והמצב שם על מצב גוסס. "בשמונה נצא, תודיע לכריס שאין צורך שיסיע אותי היום" הוא הנהן ויצא מהחדר.

"יש משהו חשוב שאני צריך לדעת לקראת הטקס מתאו?" שאלתי כאשר נסעתי במכונית הפורשה השחורה שלי לקראת הטקס הזה. אני יודע שזמני יתבזבז בזמן הזה ולמרות זאת מתאו הכריח אותי לבוא לשם.

"אני לא חושב, אין מידע מיוחד שפרסמו" הוא אמר והמשכתי לנסוע. כאשר הגענו לבניין עלינו אליו. בקבלה עמדה מישהי שניסתה להבליט את החזה שלה לידי, זה הדבר שאני מתעב אצלן, שהן כל כך זולות.

"שלום מר סטיב, אתה מוזמן להנות מהטקס" היא אמרה ולא הסתכלתי לכיוונה. באתי לצעוד לעבר האולם אך היא חסמה את דרכי ואמרה "יש עוד משהו שתרצה? לכל דבר אני פה".

סימנתי למתאו בפניי שיעיף אותה ותוך שני שניות היא לא הייתה בשדה ראייתי. התקדמתי לעבר האולם ונקלעתי לשיחת עסקים עם איזה אנשים לא מעניינים, בתכלס כך מה שהם רוצים זה לעבוד באחד הנכסים שלי אבל זה ברור לי שעם שקרנים כמוהם אני לא מתכוון לקחת חלק במה ששלי, בשום צורה.

כעבור זמן מה התיישבתי על אחד הכיסאות של האולם כשהטקס עמד להתחיל ומתאו לא נראה מסביבי, התקשרתי אליו ואחרי צלצול אחד הוא ענה.

"בוא עכשיו למרכז האולם מתאו, אני מחכה לך"
וניתקתי. מתאו התיישב לידי לאחר כמה רגעים "איפה היית?" שאלתי אותו "אתה יודע, הייתי חייב לפעילות את קסמיי לאחר הרבה זמן שלא" הוא אמר.

התעסקתי בטלפון שלי מעט, עובר על כל מיניי הודעות שקיבלתי ממנהלי העסקים שלי, מאשר להם את המשך עבודתם. המייצג התחיל והיו כמו כל שנה, עבודות משעממות וחסרות ותוכן עבורי.

"יש משהו שאהבת משהו לבנתיים?" מתאן שאל כשחצי מהעבודות כבר הוקרנו. "מתאו אתה יודע מה התשובה אז כדאי שלא תשאל". לאחר זמן מה נשמעו קולות מהקהל כאשר הייתי מרוכז בטלפון שלי.

"מה העניין?" שאלתי את מתאו בלי להוריד את עיניי מהטלפון "תראה בעצמך" הוא אמר והרמתי את עייני. הוקרנה עבודה שממבט ראשון לא יכולתי לאבחן מה אני חושב עליה. היא הייתה שונה, שונה ומיוחדת, לא כמו כל העבודות שאני רגיל לראות בדרך כלל.

הסתכלתי על הסקיצות שהוקרנו שם וראיתי שבכל עבודה הדגישו את החלל כפי שהוא אמור להיות, שהדברים לא סתם מונחים שם כדי להיות יפים, הדברים שם נמצאים כי הם שימושיים ומעוצבים נכון.

החלל שעוצב היה נראה חלל שלא נראה רגיל, בחלל הזה היה משהו שונה, הוא לא פחד לצאת מאזור הנוחות שהוקצה לו, הוא לא היה סימטרי ומדויק וזה מה שקנה אותי.

"תכתוב את העבודה הזאת מתאו" אמרתי לו "כן בוס". חזרתי להיות בטלפון כאשר המנחה חזר לדבר על עבודה אחרת. בסיום הטקס הלכתי עם מתאו למכונית והתנעתי אותה. "מתאו מחר בבוקר אני רוצה לראות את כל קורות החיים על אותו הבן אדם שיצר את העבודה הזאת."

"בוס, אנשי היצירה יפורסו בעוד כמה ימים במייל שלך" "מתאו אני לא אקח את הסיכון שמישהו ייקח את אותו מעצב לפנינו, אתה יודע מה יהיהו ההשלכות שמישהו ייקח מה שאני רוצה."

"אין בעיה בוס." "ותפסיק לקרוא לי בוס" "בסדר בוס" גלגלתי את עיניי וחזרתי לכביש, יודע שהוא לא יניח לזה כל עוד יש לו אופציה.

"זה לא מעניין אותי אני רוצה תוך יומיים שהסחורה תהייה בידנו ג'ק" צעקתי לטלפון וסגרתי אותו. מתאו נכנס לחדר עם כל מיני דפים בידו.

"בוס, הדפים שביקשת" הוא הביא לי את הדפים ולא היה בהם כלום למעט מספר איש קשר של אדם אחד, בראד קול. "מתאו מה לא היה מובן בלהביא לי את כל פרטיו של יוצר העבודה?"

"זה מה שהצלחתי להוציא בוס" הוא אמר לי והתיישב מול הכיסא שלי. "מתאו מה שהבאת לי זה לא שם היוצר, אני מכיר את בראד, הוא איש עסקים, לא מעצב פנים" אמרתי לו בקול נוקשה. "תרגע בוס, בראד קול הוא האיש שמייצג את מעצב הפנים או מי שזה לא יהיה, באתר של הטקס הופיע רק שמו לצד העבודה, אפילו השם של היוצר לא הופיע."

מתאו אמר בקול מיואש, היה נראה שהוא עבד כל הלילה כדי למצוא מידע על מה שביקשתי ממנו. "ואיך זה עוזר לי מתאו?" "בראד יכול להוביל אותנו לאותו מעצב, רק צריך לדבר איתו."

"אז תעשה את זה בהקדם מתאו, אני לא אקח סיכונים" אמרתי לו והוא הנהן ויצא מדלת חדרי. המשכתי להתעסק בהסתכלות על עסקיי, לדבר עם כמה אנשים ולראות אם כל הסחורה שהייתה אמורה להגיע.