פרק 30

2K 94 9
                                    

מייקל
לקחתי את הגוזל שלי לקזינו שלי. בהתחלה לא רציתי וסירבתי אך קמילה לא שחררה, האמת שלא יכולתי לעמוד בפניי הפרצוף היפה שלה. הסכמתי.

אנחנו יושבים בבר ואני מקבל שיחת טלפון מרפאל, איש ההאקר שלי.
"בוס, יש לנו מידע חדש על לוקאס"
"דבר" הורתי לו.
"הוא פעיל באיטליה וכבר חמישה עסקאות הוא ביצע. ממה שידוע לנו יש לו שני שטחים חדשים שם ותחמושת נשק נוספת משוכללת יותר ממה שהיה לו. לפי מודיעין שקיבל מתאו הוא מתכוון לבנות שם מחסנים שיאחסנו את הכל ובנוסף מבצר עם חייליו"
"עוד משהו ידוע לנו?" שאלתי בכלליות שקמילה לא תבחין שמשהו לא בסדר קורה.
"יש לנו כמה תזוזות של חייליו ושל יד ימינו, קרלוס. אנחנו חוששים שהוא רוצה לתקוף את המפקדה שלנו שם. הם יחסית נמצאים במרחק קרוב אליו"
"שלח לי את כל מה שהשגת למייל" פקדתי עליו.
"אין בעיה בוס"

ניתקתי את הטלפון והסתכלתי על קמילה. נשקתי לצווארה המשכר והסנפתי מעט את ריחה, מתחזק אותי בכוחות מחודשים.

"נסיכה קטנה שלי אני צריך ללכת לכמה דקות, שון נמצא מולך, אם קורה משהו אל תהססי להתקשר אליי או להגיד לו." היא הנהנה והלכתי לכיוון משרדי.

פתחתי את המחשב והתחלתי לתחקר על פעולת החיילים שלו. הם התקדמו יחסית הרבה ביחס לזמן הקצר שהם שוהים באיטליה.

התקשרתי לכריס ותזכרתי אותו בכללי הבטיחות שלנו. הוספתי הגברה ושלחתי תחמושת. אמרתי לו לפקוח עין ולעדכן אותי בכל דבר קטן.

הרגשתי את דלת משרדי נפתחת והסתובבתי במהירות. כריס מדבר ומעדכן אותי בטלפון על הימים האחרונים. אני רואה את מלאני מופיעה במשרדי.

הרמתי את ידי כדי שתעצור אך היא כבר התקרבה אליי. היא לקחה את הטלפון שלי ותלשה אותו מידי. ניתקה את השיחה עם כריס.

ההתנהגות שלה התחילה לעלות לי על העצבים. היא לא תשחרר לעולם. היא במהירות קפצה עליי ונישקה אותי בכוח רב.

כמובן שזה לא מזיז לי לרגע, זה ברור לי שזה נשיקה חסרת משמעות. היא החדירה את ציפורניה כמה שאפשר לחליפתי, החזקתי בגבה מעט כדי לשנות פוזיציה. מלאני לא כזאת טיפשה אבל גם אני לא.

בתנועה חדה העפתי אותה על הרצפה ויצאתי מהמשרד. לא לאחר שהורתי למאבטחים שלי להוציא אותה מהקזינו שלי ולא לאפשר לה להיכנס אליו שוב לצמיתות.

חיפשתי בעיניי את קמילה, רק מקווה שלא הסיקה דברים לא נכונים. לא ראיתי אותה במקומה והשמפניה שלה זרוקה, זה לא טוב.

התקשרתי אליה מספר פעמים והטלפון שלה לא ענה. רשמתי לה הודעות שלא נענו. רצתי החוצה לחפש אותה. אין נפש חיה בחוץ.

במהירות נכנסתי לרכבי והתחלתי לנסוע לכיוון דירתה הישנה. קיוותי שהיא שם, שרק לא קרה לה משהו. היא חשובה לי יותר מעצמי.

My businessmanWhere stories live. Discover now