לכל הקוראות שעוד איתי מ׳מעבר׳ , חייבת להודות שבאותו הפרק שכתבתי על המוות של לילי (אחותה של ים) עלה לי הרעיון לספר הזה, ומאז התחלתי לעבוד על הסיפור הזה, אני מאוד מאוד מקווה שאתן תאהבו אותו כמו שאהבתן את מעבר, ואפילו יותר. מחכה לשמוע את התגובות שלכן בסוף הפרק❤️
*
אומרים שכל הכאב שבעולם נאגר לרגע אחד, שניה אחת, הזמן דומם והלב שוקע, המחשבות אינן מפסיקות להציף את הראש, השאלה המוכרת שעולה לכולם היא- למה? אבל אני מניחה שאף פעם לא תהיה עליה תשובה.
אני בוהה בריקנות אל החור המלא באדמה, האדמה נצברת עליו וקולות הבכי רק שוברים את האוויר, הדמעות שלי מרטיבות את הבגדים השחורים והקודרים שלי ומצמידות אותם אל גופי במעט, אני נושכת את שפתיי בכאב על מנת לא להוציא יבבת כאב, אני לא בוכה ליד אנשים, אני לא מראה חולשה ליד אנשים, זו אני.
החור נסתם, זה לא חור, אבל אני מעדיפה להשתמש במילים האלו, המילה ׳קבר׳ מחוררת לי את הנשמה, אני מרגישה הצלפה של שוט על ליבי בכל מילה שנזרקת לכיווני, כל בכי וכל שתיקה.
זאת אחותי, אחותי הגדולה, היא בת שבע עשרה, הייתה אמורה לחגוג שמונה עשרה בעוד חודש ושלושה ימים, אבל אני מניחה שלמעשים שלה אין שום החזר, אני שום חרטה ואין שום למידה, כי היא כאן, שישה מטרים תחתיי ואני כאן, עומדת על האדמה הלחה ושבורה, אני מרגישה את הלב שלי מדמם החוצה.
האותיות השחורות הינן מובלטות, כולם יכולים לראות עד שמה בגדול, שירה, שירה לוגסי. המלאכית של כולנו, כולם תמיד אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים ביותר, אבל מה קורה כשטובים ביותר מביאים את עצמם אליו?
אני חוסכת את הכאב שלי ולא ממשיכה לקרוא את המשך האותיות השחורות שבכל שורה הולכות ונעשות קטנות יותר, היא הייתה הנפש התאומה שלי, אחותי הגדולה, שירה הייתה קורנת וזורחת, אלא שבחודשיים האחרונים הכל התהפך, טריקות דלת, איפור שחור ובגדים שחורים, אוזניות שלא יורדות מן אוזניה והתדרדרות בציונים, ההורים שלי לא מיהרו לשפוט או להתערב, היו כאלה שאמרו לי שזה נכון, אבל אני חושבת שזה שגוי, לראות את הילד שלך מתדרדר ולתת לו מרחב, אבל אני לא אגיד את זה בכל מעולם, כי הדמעות שלהם מחוררות לי את הלב גם הן. הם פשוט לא היו ערניים מספיק, הלוואי והם היו.
שאומרים את המילה התאבדות, אני מניחה שעולה לכם כדור של אקדח בתוך הראש, או חתיכת וורידים אינטנסיבית, אבל אצל שירה זה התבטא רק בכמות בלתי נגמרת של כדורים שהוכנסו לתוך הגוף שלה , היא הלכה לישון ולא התעוררה.
