פרק 10/ גיהנום עם בקבוק וודקה

256 22 12
                                    

אף פעם לא אמרתי שאני בן אדם טוב, אבל גם לא ידעתי להגדיר מה זה בן אדם טוב, הייתי שקועה בחרא של עצמי ושל הקרובים אליי, לא יותר מזה, הייתי אומרת שאני אחת ששמה זין, אבל בזמן האחרון אני מתחילה להטיל ספק בכך,

אם היו מבקשים ממני להגדיר טוב, אני חושבת שהייתי אומרת ׳אין סוף׳ כי זה תמיד מתבטא באין סוף נתינה ואהבה, אבל זה יכול להיות גם אין סוף של רוע, שזה ההפך הגמור, אבל לפעמים ההפכים משלימים זה את זה, לא כך?

אני מרגישה שאני עומדת על קצה, אבל אני אף פעם לא נופלת, כי גם אם אקח צעד אחד קדימה, הוא יחזיר אותי שלוש אחורה, גבול היכולת שלי כבר נמתח מזמן, אני על סף אובדן עצמי, אני מרגישה שאני צוחקת לגורל שלי בפנים, בכל פעם מכתיבה לעצמי משהו חדש, מוסיפה עוד שורה שלא הייתה אמורה להיות חלק מהיומן שלי.

לפעמים חשבתי שאנחנו אלה שמגדירים ואומרים מה הולך לבוא הלאה, שאנחנו אלה שקובעים את העתיד שלנו, אבל הכל קבוע כבר, וזה ממש לא תלוי בי, אם זה היה תלוי בי הייתי עומדת כרגע בגיהנום עם בקבוק וודקה.

מכירים את המשפט לשתות בשביל לשכוח? זה עובד, אתה שוכח, הכל מעורפל, הכל מת לך בזיכרון, אבל מה זה שווה אם לאחר כמה שעות הכל חוזר אלייך בבום? פתאום האשמה הרבה יותר גדולה רק בגלל העובדה שניסית לשכוח ממנה,

אז כן, הייתי מגדירה את עצמי כחרא בן אדם, אבל בסופו של דבר כולנו כאלה, אני לא יכולה להצביע על בן אדם ולהגיד שהוא מושלם, כי בכל אחד יש איזה פגם שהורס אותו מבפנים,

כולנו יצורים שבאנו לרצות, בין אם זה את עצמו ובין אם זה את הסובבים את אותנו, לגרום לאנשים לחשוב שהכל מושלם אצלנו, להגיד שהחיים שלנו מושלמים ואנחנו הולכים לדפוק את הראש באיזשהי מסיבת טבע ביער, להגדיר את החברים שלך כהכי טובים שאפשר למצוא בזמן שאתה יודע שכולם מיוצרים מאותו חרא, כולם בסופו של דבר פוגעים בך,

זהו טבע האדם בסופו של דבר, לפגוע.

פגשתם בן אדם שלא פגע באף אחד? שאף בן אדם לא הוריד דמעה בגללו? בן אדם שהוא מושלם מבפנים ומבחוץ? הרי אין אחד כזה, יש אחד שמדמה אחד כזה, שגורם לכולם לחשוב שהוא אחד כזה, אבל האמת היא שכולנו אותו דבר.

אז מה זה משנה אם הוא נראה ככה ואני ככה? אם ההתנהגות שלו היא של מלאך שקרן ושלי זה של שטן אמיתי? בסופו של דבר נמות, ואף אחד לא יזכור את החרא שעשינו, אף אחד לא יזכור את האנשים שפגענו בהם, ויכול להיות שזה סתם דיסק שאני מנגנת לעצמי בראש על מנת לא להרגיש אשמה,

אני מאפרת את הסיגיריה, הלב שלי נעקץ על כמות הכסף שהחפיסה המזדיינת עלתה לי, טוב שלא ביקשו ממני למכור כליה בשביל חפיסה אחת עם שמונה סיגריות, האופוריה שווה הכל, היא שווה את הכסף המזדיין שבמילא יעלם לי עוד מעט.

העמק שבנינוWhere stories live. Discover now