נקודת מבט שירה לוגסי/
העשירי במרץ, 2022;
•
חמצנתי את שיערי שוב היום, לא יכולתי לסבול את שורשי שיערי הכהים, אהבתי לראות את הבלונד-על גבול הלבן שוקע בשערי ונותן לי מראה שופע, את השפתיים שלי עיטרתי באודם אדום בוהק מידי, אבל אהבתי את זה, העקבים ששמתי על רגליי כבר התחילו ליצר לי כמה שלפוחיות, אבל זהו המחיר על מנת להיות יפה, מושכת.
אני יוצאת מן המונית, זורקת את הכסף לכיוונו של נהג המונית מבלי להוסיף מילה לכיוונו, טרקתי את הדלת מאחוריי והתחלתי ללכת על עקביי במהירות, את החזה השופע שלי סידרתי בצורה יותר בולטת, אני יודעת שהוא שם.
אני רוצה להרשים אותו, לגרום לו להסתכל עליי ושלא יזיז את המבט שלו בסנטימטר אחד ממני, שעיניו יהיו נעולות עליי והשלב שלו יפעם באותה במהירות שהוא גורם ללב שלי לפעום בכל פעם שאני תופסת את מבטו.
אני נכנסת לביתו של ניב, ישר אל החצר. רואה שולחן אחד מלא בשתיה זולה, קופסאות סיגריות ריקות זרוקות על הרצפה וכל מיני חבילות שנהגו להיות שם בקבוקי בירה ירוקים מזכוכית- כרגע הן נטולות על הרצפה חצי מקומטות וחצי הרוסות.
בשולחן השני היה כל מיני אוכל, פירות, חטיפים, פיצוחים, כל מה שצריך על מנת להחזיק חבורת ערסים וצ׳אחלות ממוצעת, כולן היו לבושות בבגדים חושפניים למדי, ולכן לא הרגשתי יוצאת מן הכלל, הרגשתי שייכת לכאן, הרגשתי שנוח לי במקום הזה.
והנה, הוא תופס את מבטי.
אני רואה אותו יושב בפינה בצד, שיערו סותר את הפנים שלו ברשלנות סקסית, והוא מעשן סיגריה, שואף את ענו העשן מחוץ לפיו, על רגליו ישובה בחורה שגורמת ללב שלי להחסיר פעימה עקב אכזבה, אני נושכת את פנים הלחי שלי בכעס ותסכול,
אני מעלה את ארשת הביטחון על פניי. לא נותנת לזה לערער אותי יותר מידי, גבי חוזר להיות זקוף והבעת פניי חוזרת להיות מלאה ביטחון, אני מתחילה ללכת על עקביי בצעדים גדולים ומוצאת את עצמי לידו.
בהתחלה, הייתי מעוניינת ״בשותף״ שלו.
אבל לאט לאט, נפלתי עמוק. והתאהבתי בדבר האמיתי.
״און.״ אני נוקבת בשמו. הוא מרים את מבטו אליי, זוג עיניו הכחולות גורמים ללב שלי להאיץ את פעימותיו, לגרום לי להפוך לשלולית בתוך כמה שניות, שיערות גופי סומרות ואני מנסה למצוא את המילים אשר רציתי להגיד.
הוא מביט בי בשאלה, כרגע אני מרגישה כמו עול. אני יודעת שהוא מת שאני אעוף, או שאקנה ממנו איזה סם ואספק לו קצת כסף, אבל רציתי יותר, רציתי כל כך יותר.
״אפשר אותך לצד שניה?״ אני שואלת אותו, מהזמנת לו עם גופי לכיוון איזו פינה מבודדת בחצרו של ניב, אני נושמת לרווחה שאני רואה שהוא קם לכיווני, לא לפני שהוא ממשש את כיסיו, לבדוק אם יש לו שם חומר.
