אי פעם חשבתם מי היינו לפני שהעולם אמר לנו מי אנחנו צריכים להיות?
אני צופה בגל העשן ההולך ומתפזר בזמן שאני מאפרת את הסיגריה שלי על הדשא, אני בבית הספר, נקייה מצלילים לאחר שאני מבודדת אותם, בפינה הקבועה שלי מתחת לעץ האלון, תיק האדידס שלי זנוח ליד כפות הרגליים שלי שעוטות קונברס שחורות שנחרשו מכל כיוון אפשרי,
אני לוקחת עוד שאיפה אחת מן הסיגריה, מנסה להירגע ומשעינה את הראש של על בסיס העץ, אני צופה בגוף השרירי המוכר מתקרב אליי, אני כבר מזיזה את התיק שלי ומפנה לניב מקום, מבינה שהוא בא לכיוון שלי לאחר שגופו מסתיר לי למשך שניה קצרה את השמש.
״באת לארח לי חברה?״ אני שואלת אותו בצניות ומאפרת בשנית את הסיגריה, אני קרובה אל הבדל שלה, ניב מתיישב לידי וחוטף את הסיגריה מן היד שלי, מעשן את השארית, ״ברור, תיקח לי את הסיגריה, למה לא..״ אני ממלמלת לכיוון שלו.
״מה ששלי שלך, ומה ששלך שלי.״ ניב תופח על הירך שלי ואני מגלגלת את עיניי בשנית, לפעמים אני מרגישה את הקלישאות זולגות ממנו, ועדיין לא החלטתי אם זה חלק שאני אוהבת בו או לא, אני מניחה שגם לעולם לא אגיע למסקנה חד משמעית.
״אתה חייב להפסיק,״ אני אומרת לו ברצינות, ״שמעתי שאתה ונועה משה ביחד-״ אני רוצה להוסיף עוד כמה מילים למשפט המלא שנאה שלי, אך ניב קוטע אותי באכזריות, אני רואה את הצורה בה עיניו משנות את הבעתם וכיצד הידיים שלו הולכות ונהיות קפוצות במאית השניה.
״זיבולי שכל, אנשים מעבירים שמועות איך שהם רוצים, ולמען האמת אני שם זין אחד ענק.״ הוא אומר לי ואני מרימה את הגבה שלי, הוא נראה רציני עד כדי מוות, תהיתי אי פעם אם מישהו יכול להרוג במבטו, ולפי הסיטואציה הזו, אני מניחה שכן.
״אז מהי האמת?״ אני מתעניינת ומשחקת קצת עם הדשא, תולשת ומפרקת אותו לחתיכות קטנות, נהגתי לבצע את זה כאשר הרגשתי חסרת ביטחון, או משועממת.
״זה מעניין אותך?״ הוא שואל אותי ואני מרימה בכתפיי כלפי מעלה, ״שכבנו, היא אוהבת לזיין את השכל, למדתי את הלקח שלי, זה לא יקרה יותר איתה.״ הוא אומר לי ונראה כמה על יתר המידה.
״כי הרי כולן כל כך חסרות משמעות מבחינתך, אליל הנשים ניב שלמון, כולן נופלות לרגליים שלך ואתה מרשה לעצמך יותר מידי חיים שלי, אתה חייב להפסיק ולהראות עד כמה אתה רואה את הבנות שאתה שוכב איתן כחסרות ערך.״ אני אומרת לו, מתחילה בציניות ועוברת לרצינות גמורה.
״אני גרמתי לך להרגיש חסרת ערך?״ הוא אוזק אותי אליו במבטו לאחר ששואל את השאלה המיוחלת, אני לא יודעת מה לענות כי התשובה שלי היא אינה חד משמעית.
