הבוקר למחרת היה כבד ועמוס. לואי החליט שהארי ילך לבית הספר כי הפסיד הרבה חומר בעוד הארי מתנגד לכך. את מרבית הבוקר בזבזו בוויכוח שלא נגמר וויכוח שהארי ידע שיפסיד בו, כי את האמת הוא הפסיד בו.
התיק נתלה על כתפו הימיני ובידו השמלית החזיק כוס עם נס, העפעפיים שלו נלחמו בעצמם לא להיסגר והפיהוקים ברחו מפיו של הארי כמעט כל דקה.
בדרך אל בית הספר הארי כבר הספיק לסיים את הנס קפה שכלל לא עזר לו להתעורר (ורשם לעצמו הערה נפשית שבפעם הבאה ישתה נס עם שלוש כפיות קפה) ובשאר הנסיעה ראשו נשען על החלון ועניו נעצמו כדי לזכות בדקות נוספות קל שינה שרוצה לקבל.
שיצא מהמכונית אל בית הספר הוא הרגיש מספר עניים עליו, אך זה לא משהו שהטריד אותו או גרם לו לאי נוחות כי היה רגיל לכך. שהפנה את מבטו ראה את נייל וריילי רצים אליו ישירות ועל פניהם מבטים מבוהל.
הוא התקדם אליהם ונעצר שהם נעצרו מולו גם כן ״מה יש? למה אתם רצים?״ הוא הביט בשניהם שהתנשפו ״מישהו פרץ אל משרד המנהל וגנב משם את הזה שלו-״ ״ציוד מערכת יקר שלו, לא אמרו לנו מה זה אבל גנבו לו את זה״ ריילי המשיכה את נייל שהתנשף והביטה סביבה ואחרי זה על הארי ״אוקיי.. ובשביל זה רצתם עד אליי לספר לי?״ לא הבין וקיווץ את גבותיו בבלבול.
הוא הביט בריילי שהסתכלה על נייל במצוקה.
״הארי.. באנו בריצה כי המנהל וצוות השוטרים מחפשים.. אותך״.
שהתיישבו מאחורי הבקתה בבית הספר שלושתם התנשפו מהריצה ומהדרך שבה פילסו את דרכם בלי שראו אותם. הארי נגעל ממה שזכר מהרגעים האחדים שלו פה, אך זה לא שיש לו ברירה.
הארי הרגיש את עצביו עולים ומתעצמים כאשר הבין שהאשימו אותו בלעה סיבה, והבין ישר שהאשימו אותו כי היה ברחוב ולא בכלל סיבה אחרת. הוא בכלל לא היה בבית ספר בשבוע האחרון ובכלל לא יודע מה נגנב מהחדר של המנהל, האשימו אותו בלי לנסות לבסס ראיות לכך.
הוא מודע לזה שברגע שילך למנהל הוא יגיד שהוא חושד בו ואחרי זה שהארי ישאל מה הסיבה שמאשים אותו הוא יגיד שהסיבה היא שהיה ברחוב, וזה דבילי כל כך.
להארי יש מספיק בעיות ומספיק ימים עמוסים בשביל לבזבז אותם על גניבת ׳אלוהים יודע מה׳ מהחדר של המנהל.
שחשב שהתקבל לבית ספר, חשב שהכל יהיה בסדר והכל יעבור לו חלק בלי בעיות (חוץ מהמבחנים העבודות ושיעורי הבית) אף שהבין שהבית ספר מאשים אותו בפשעים עם סיבה מפגרת שהיא ׳בגלל שהיה ברחוב׳ הבין שהכל לא יעבור חלק.
שאמר ללואי שבתי ספר כאלה מסתכלים על התלמידים ומשווים בניהם, לואי התנגד ולא הסכים איתו, אך הארי כרגע ידע והאינטואיציה שלו צדקה. הבית ספר כן מפחיד בין תלמידים עם הורים עשירים לתלמידים שההורים תורמים לבית הספר, בין התלמידים עם המלגה לתלמידים שיש להם הורה אחד, בין תלמידים רגילים לתלמיד שבר מהרחוב.
